תגובות ישראליות על הפסקת האש בלבנון.. מה ההשפעה על עזה?
בעקבות הסכם הפסקת האש בלבנון, עולות בישראל תגובות מעורבות. ישנם מי שרואים בהסכם הזדמנות להחזיר עשרות אלפי מתיישבים ליישוביהם בצפון, בעוד אחרים מבקרים את אי-השגת הכרעה מוחלטת מול חיזבאללה, וטוענים כי ההישגים הצבאיים לא תורגמו להישגים מדיניים.
על פי אתר "כלכליסט", לאחר כ-14 חודשי לחימה בצפון, נכנסה הפסקת האש לתוקפה. עם זאת, צוין כי ההסכם אינו כולל פירוק של חיזבאללה, אלא רק התחייבות כי הארגון לא יפעל מדרום לבנון.
בנוסף, ההסכם אינו מבטיח שמניעת חזרת אנשי חיזבאללה לאזורי הגבול תיאכף באופן מלא. בהסכם הנלווה, שהובטח על ידי ארצות הברית, נאמר כי ישראל תוכל להפעיל טיסות מודיעין באזור, אך לא לחצות את מחסום הקול. ההסכם כולל 13 סעיפים וערבות אמריקאית המאפשרת לישראל להגיב במקרה של הפרה.
במאמר של אבי יסכארוב שפורסם ב"ידיעות אחרונות" נטען כי חיזבאללה לא יוכל לטעון לניצחון. לדבריו, רוב הלבנונים מודעים למכה הקשה שספג הארגון במהלך הלחימה.
יסעור ציין כי החיסול של בכירי חיזבאללה, כולל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, לצד פגיעה בתשתיות הארגון והשמדת מאגרי הטילים לטווחים שונים, משאירים את חיזבאללה בעמדה חלשה מאוד. הוא שיבח את מערכת המודיעין של הצבא הישראלי על הצלחותיה בזירה הלבנונית.
הכתב עמית סגל הדגיש כי הפסקת האש בלבנון שונה מהפסקת האש בעזה. לדבריו, הפסקת האש הנוכחית מבטאת הכנה לעימותים עתידיים, כאשר בראש סדר העדיפויות ניצב האיום האיראני.
סגל ציין כי ההסכם מספק לישראל מרווח זמן לבניית כוחות מחודשים, וכי צפויה תקופה ממושכת של שקט בגבול הצפון.
עם זאת, ההשפעה של הפסקת האש על החזית בעזה נותרה לא ברורה, כאשר עיניה של ישראל מופנות כעת גם לכיוון איראן ולמאמצים לעכב את תוכנית הגרעין שלה.
ביום ה-432 למלחמה בעזה.. הרוגים בנוסייראת וירי ארטילרי על מחנה ג'באליה
ביום ה-432 למלחמה בעזה, הצבא הישראלי ממשיך להמטיר אש על אזורים שונים ברצועת עזה, מה שמוביל…