סערה וביקורת חריפה מהאופוזיציה נגד פיטורי ראש השב"כ

ישיבת הממשלה שבה אושר פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר התקיימה אתמול (חמישי) על רקע ביקורת חריפה מצד האופוזיציה והגשת עתירות לבג"ץ בטענה להדחה ממניעים פוליטיים.

ההחלטה קובעת כי בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או עם מינוי מחליף קבוע.

בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרו כי הממשלה איבדה אמון בבר, המואשם בשימוש פוליטי בתפקידו. לטענתם, בר כשל ב-7 באוקטובר ולא התריע על מתקפת חמאס, אף שידע עליה מראש.

נתניהו הדגיש כי אין לו אמון בבר, לא ברמה המקצועית ולא האישית, והוסיף כי כמו בצבא, יש לנצל את ההזדמנות להחלפת הפיקוד.

תגובת רונן בר
בר לא השתתף בישיבה ושלח מכתב חריף לשרים, שבו טען כי ההדחה נעשתה ממניעים זרים ובניגוד עניינים.

לדבריו, אין בסיס לטענות נגדו, וכי ההחלטה התקבלה מראש. בר גם הדף את ההאשמות לגבי משבר אמון עם נתניהו, וציין כי שיתוף הפעולה בין השב"כ לדרג המדיני נמשך ומוביל להצלחות בסיכול טרור.

האופוזיציה תוקפת
ראש האופוזיציה יאיר לפיד האשים כי פיטוריו של בר נועדו לעצור את חקירת "קטארגייט" ולמנוע חשיפת מעורבות גורמים זרים בממשל.

ח"כ יאיר גולן טען כי מכתבו של בר הוא "כתב אישום חסר תקדים" נגד נתניהו, ואילו יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי ההדחה ממניעים פוליטיים היא "אות קין" על שרי הממשלה.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי הפיטורים מחייבים המלצת ועדת המינויים הבכירים. בית המשפט צפוי לדון בעתירות בקרוב, בעוד שהסערה הפוליטית סביב הדחת בר נמשכת.