עיראק מתמודדת עם שורת משברים סביבתיים וכלכליים חמורים, בראשם גל חום קיצוני הצפוי להביא את הטמפרטורות ל־50 מעלות צלזיוס ומעלה.

לפי התחזיות, החום מגיע במקביל להתייבשות מתמשכת של נהרות החידקל והפרת, מחסור חמור במים, וגידול דמוגרפי מהיר שמכביד על מערכות המדינה.

במקביל, מתרחשת החמרה במשבר האנרגיה במדינה.

שר החשמל, זיאד עלי פאדל, נאלץ להחריג את בתי הספר והאוניברסיטאות מהפסקות החשמל בשל תקופת הבחינות.

בתגובה למצב, הממשלה השיקה תכנית לאומית להתקנת מערכות סולאריות ביותר מאלף מבנים ממשלתיים, כולל הפרלמנט וארמון הנשיאות. המעבר המתוכנן לאנרגיה סולארית צפוי להפחית את זיהום האוויר בעיקר בבגדד ובצרה.

המצוקה מחריפה בשל החלטתה של איראן לצמצם באופן משמעותי את אספקת הגז לעיראק – מקור המספק כ־35% מצריכת האנרגיה במדינה.

טהראן טוענת כי הצעד נובע מחובות של מיליארדי דולרים שלא שולמו, כאשר הסנקציות האמריקאיות מונעות מעיראק לשלם בדולרים והכספים נצברים בחשבונות מוקפאים בבנק המרכזי העיראקי.

עם זאת, נראה כי איראן עושה שימוש פוליטי במנוף האנרגיה, כדי ללחוץ על בגדד שמגבילה את פעולת המליציות השיעיות ונוקטת קו פרו-מערבי.

כל אלה מעצימים את הלחץ הציבורי הפנימי בעיראק, שנאלצת להתמודד עם משבר חום, מים, ואנרגיה – בעודה מתמרנת בין כוחות אזוריים וסנקציות בינלאומיות.