נתניהו ניצב בפני בידוד בינלאומי חמור בשל המלחמה בעזה

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מתמודד עם בידוד בינלאומי גובר בעקבות המשך המלחמה בעזה והחמרת המשבר ההומניטרי. בעוד שתחילה זכה לתמיכה רחבה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, התמיכה הזו התפוגגה ככל שהמבצע הצבאי נמשך.

ב-19 במאי, מנהיגי בריטניה, קנדה וצרפת פרסמו הצהרה משותפת המגנה את פעולות ישראל בעזה, כולל חסימת סיוע הומניטרי ותוכניות לעקירת אוכלוסייה בכפייה, והזהירו מפני צעדים נוספים אם ישראל לא תחדל ממעשיה. בתגובה, האשים נתניהו את המנהיגים בשירות חמאס.

במקביל, מדינות כמו בריטניה, ספרד ונורווגיה נקטו צעדים דיפלומטיים וכלכליים נגד ישראל, כולל השעיית שיחות סחר והטלת סנקציות על מתנחלים.

ההכרה במדינה פלסטינית גוברת בקרב מדינות אירופה, מה שמעמיק את בידודה של ישראל.

בפנים, נתניהו מתמודד עם ביקורת גוברת, כאשר שר החוץ גדעון סער הזהיר כי חסימת הסיוע הובילה לאובדן תמיכה בינלאומית. למרות זאת, נתניהו ממשיך במדיניותו, כולל תוכנית להעברת אוכלוסייה מעזה, מה שמגביר את הביקורת עליו.

במקביל, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, מה שמחייב 125 מדינות לעצור אותם אם ייכנסו לשטחן.

הבידוד הגובר של ישראל והלחץ הבינלאומי מציבים את נתניהו בפני אתגר חסר תקדים, כאשר מדינות רבות, כולל בעלות בריתה המסורתיות, מביעות ביקורת חריפה על מדיניותו בעזה.