עזה.. לנתק בין הסיוע למו"מ

פהד אל-חיטאן

ממשלת נתניהו נכנעה ללחץ בינלאומי והסכימה להפסקת אש הומניטרית המאפשרת הכנסת סיוע לעזה.

נתניהו הצהיר כי "החלון ההומניטרי" יישאר פתוח גם אם המו"מ ייתקע או יתחדש. אך הפלסטינים שילמו מחיר כבד – מאות נהרגו בנקודות חלוקת הסיוע, תחת מנגנון לקוי וחסר תפקוד.

אין ביטחון אמיתי שישראל תשמור על פתיחת המעברים, אך על הקהילה הבינלאומית להמשיך ללחוץ להזרמה סדירה של סיוע עד הסכם כולל.

יש צורך בגישה דיפלומטית חכמה שתנתק את ההיבט ההומניטרי מהעימות הפוליטי בין חמאס לישראל.

ישראל השתמשה בהרעבה, הרס המוני והפצצות ככלי לחץ על חמאס – תוצאה: אסון הומניטרי מהחמורים בעידן המודרני.

חמאס, מצידה, סירבה להתפרק מנשקה ונצמדה ל"קלף השבויים", תוך ויתור על טובת האוכלוסייה – מהלך שעלה ביוקר הן לפלסטינים והן להנהגת הארגון.

המצב הגיע לנקודת שפל שמחייבת מסלול מו"מ חדש שיגן על אזרחים וישיב להם חיים בכבוד.

העולם מוכן כעת יותר לעמוד מול ישראל – כמו הכרתה של צרפת במדינה פלסטינית, ועשויות להצטרף אליה מדינות נוספות, אולי גם בריטניה.

תדמיתה של ישראל כמדינה עבריינית שמבצעת טרור מדינתי משתלטת על דעת הקהל העולמית. גם לבעלות בריתה קשה להגן עליה.

מנגד, חמאס איבדה את ההצדקה להתנגדות – עזה הפכה לאזור הרוס, ואזרחיה מתים למען הישרדות שלטון חסר תוחלת.

הגיעה העת להוציא את תושבי עזה מהמשוואה הקטלנית הזו ולפתור את הסכסוך הרחק מהם כדי שיוכלו לחיות מחדש.