האם תמונת השבוי הרעב חושפת את נתניהו?

ד"ר עמאר עלי חסן

הסרטון שפורסם על ידי ההתנגדות הפלסטינית מציג שבוי ישראלי בעזה כשהוא אומר בקול חלש: "אני גווע ברעב, תכניסו אוכל". דבריו משקרת את הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטען כי "אף אחד בעזה לא גווע ברעב" וכי ישראל מאפשרת סיוע הומניטרי.

ישראל טענה שוב ושוב שהיא אינה אחראית לרעב, תוך שימוש בכמה טענות מרכזיות:

1. דימוי "הצבא הכי מוסרי בעולם" – דימוי שהתערער בעקבות ההרס בעזה, מות עשרות אלפי ילדים ונשים והאשמות בג'נוסייד.
2. טענות כי חמאס גונבת סיוע – אך האו"ם והעדויות בשטח מכחישים זאת, ומצביעים על קבוצות פרו-ישראליות האחראיות לכך.
3. האשמה שחמאס מגזימה במצב כדי לזכות באהדה – הכחשות לכך מופיעות בדוחות אונר"א, המתארת את הרעב כ"מעשה ידי אדם", באשמת ישראל.
4. ניסיון להתנער מהאחריות ככוח כובש – למרות שישראל עדיין שולטת בגבולות, כולל במעבר רפיח.
5. הקמת "הקרן ההומניטרית לעזה" – שמבקרי האו"ם מתארים כתחבולה צבאית, לא יוזמה הומניטרית, כאשר הצבא הישראלי תוקף אזורי חלוקת מזון.

הסרטון עורר זעזוע גם בישראל: יאיר לפיד תהה אם שרי הממשלה יכולים לישון בלילה אחרי שראו את מצבו של השבוי.

משפחות החטופים קראו להסכם מיידי, וטענו ש"השיגעון הזה חייב להיפסק".

הלחץ הציבורי והבינלאומי, כולל תגובות מהנשיא דונלד טראמפ, עשוי להכריח את ישראל לשנות מדיניותה. אך כל עוד הסיוע לא מגיע בהיקף הנדרש (לפחות 500–600 משאיות ביום), הרעב יימשך.