השקרים המנצחים של נתניהו

פהד אל-חיטאן

בנימין נתניהו ממשיך במדיניותו הידועה של מניפולציות פוליטיות, תוך הסתמכות על תמיכה אמריקאית. בעבר השתמש בסיסמאות כדי להצדיק את הפלישה לרפיח, כשהציג אותה כ״מערכה האחרונה״ נגד חמאס.

למרות התנגדות בינלאומית רחבה, הצליח להוציא לפועל את המבצע, תוך שימוש בתעמולה פנימית והטעיית דעת הקהל העולמית.

במהלך ההתקפה על רפיח, הכריז נתניהו כי "השלב האלים של המלחמה קרוב לסיום", אך בפועל המשיך להרחיב את הפעולה הצבאית.

כיום חוזר ראש הממשלה לאותו תרחיש, כשהוא מציג את עיר עזה כיעד החדש וה״מעוז האחרון״ של חמאס, לאחר שציבור גדול של פלסטינים נאלץ להתאסף שם בעקבות ההרס ברחבי הרצועה.

כמו בעבר, נתניהו משתמש במו״מ עם מתווכים ככיסוי מדיני, במקביל להכנות למבצע צבאי. בעוד שבתקופת ביידן נתקלה תוכנית הפלישה ברפיח בביקורת אמריקאית, כעת זוכה נתניהו לאור ירוק מהנשיא דונלד טראמפ, בתנאי שהמבצע יתבצע במהירות.

הצהרותיו המשתנות יוצרות מציאות שבה יעד סיום המלחמה הולך ומתרחק. לאחר שהגדיר בתחילה את חיסול שלטון חמאס ושחרור השבויים כתנאים, הוסיף נתניהו דרישות חדשות ההופכות את סיום המערכה לבלתי אפשרי.

ממשלת הימין מנצלת את היעדר הלחץ הבינלאומי המשמעותי – אי הטלת סנקציות כבדות ואי אכיפת תוכניות שלום – כדי להמשיך בהצבת יעדים מרחיקי לכת.

המציאות בשטח מראה כי מטרת הימין הקיצוני איננה רק ניצחון צבאי, אלא יצירת תנאים שיביאו להוצאת האוכלוסייה הפלסטינית מרצועת עזה. שליטה ביטחונית ממושכת באזור פירושה מלחמה מתמשכת שתדחוף לעקירת תושבים.

עיר עזה, שבה מרוכז מספר גדול של עקורים פנימיים, הפכה ליעד המרכזי בתוכנית זו, והיא מסמלת את השלב הבא בניסיון של ישראל לעצב מחדש את המציאות הדמוגרפית והפוליטית ברצועה.