6 סיבות מונעת ישראל לכבוש לחלוטין את עזה

ד"ר עמאר עלי חסן

סופר וחוקר בסוציולוגיה פוליטית

המלחמה בעזה נכנסה לשלב חדש, אותו מכנה בנימין נתניהו "השלב המכריע". היעדים המוצהרים: שליטה בעיר עזה, שחרור החטופים וחיסול חמאס. בפועל, המהלך נועד גם לניתוק הצפון, הפיכתו לבלתי ראוי למחיה ועידוד עזיבה המונית.

אולם הצבא הישראלי ניצב בפני קשיים משמעותיים שמונעים ממנו הצלחה מלאה:

1. מורל נפגע: הקרבות הקשים מול לוחמי חמאס חשפו פער בין תכניות המפקדים למציאות בשטח, מה שפגע קשות בביטחון החיילים.
2. לחימת ערים מורכבת: אם יממש הצבא את הוראות הממשלה, יהיה עליו להילחם רחוב אחר רחוב בלב עזה, מול התנגדות גרילה שמכירה היטב את השטח ופועלת מתוך המנהרות.
3. נפגעים רבים: לפי עיתון "מעריב", מספר הפצועים בצבא הישראלי מאז תחילת המלחמה עומד על כ־20 אלף, בנוסף להרוגים שהנתונים עליהם מוסתרים. נתון זה מכביד על רוח הלחימה.
4. תדמית בינלאומית: בניגוד לפתיחת המלחמה שהוסברה כ"הגנה עצמית", ישראל נתפסת כיום כאחראית ל"רצח עם" בעזה. המחאות ברחבי העולם, כולל במערב, מערערות את התמיכה הבינלאומית.
5. מצוקה מדינית וכלכלית: הממשלה בלחץ זמן ולא מצליחה להציג הישגים. נתניהו עצמו הודה בבידוד גובר. ביטולים של עסקאות נשק וסחורות פוגעים בכלכלה.
6. התנגדות פנימית: הביקורת מתעצמת גם מתוך המערכת הישראלית. משפחות החטופים, מתנגדי גיוס ואישי ציבור בולטים כמו אהוד ברק ואהוד אולמרט מזהירים שהצבא "ישקע בבוץ העזתי".

למרות ההצהרות הנחושות של נתניהו וישראל כ"ץ, המציאות מורכבת בהרבה. עזה מציבה בפני ישראל אתגר של לחימת גרילה בעורף צפוף אוכלוסין, עם לוחמים מנוסים ותמיכה ציבורית שלא נעלמה. כל אלו מקשים על ישראל להגשים את מטרתה לכבוש את כל הרצועה.