דיווח: תגובת חמאס היא בלון ניסוי הנושא "מסר כפול"

עיתון "מעריב" העריך כי תגובת חמאס לתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה, היא בבחינת "בלון ניסוי הנושא מסר כפול".

העיתון טען בדו"ח שפרסם היום ראשון כי "תגובת חמאס הייתה צפויה, והיא דומה לבלון ניסוי הנושא מסר כפול. כן, אבל".

בצל הלחץ הכבד לאחר הצהרות טראמפ, לחמאס לא הייתה אפשרות להתעקש או למשוך זמן, ולכן הגיעה תגובתו הצפויה לפני תום האולטימטום.

חמאס הביעה הסכמה עקרונית לתוכנית טראמפ, אך סירבה למסור את נשקה, לאפשר נוכחות בינלאומית או להקים ממשלה לא-פלסטינית.

זוהי תגובה מסורתית של הארגון כאשר דחייה מוחלטת אינה אפשרית, והוא זקוק לזמן נוסף ולמרחב תמרון . איש לא הופתע, במיוחד לא בוושינגטון.

קבלת תגובה רשמית על ידי טראמפ מסמנת התחלה של שלב חדש, וניתן לראות בה נקודת מבחן לא רק לחמאס אלא גם לישראל.

המלכוד הדיפלומטי של ישראל

ישראל עומדת בפני מלכוד פוליטי ודיפלומטי מורכב בעקבות תשובת ה"כן, אבל" של חמאס.

העיתון טען כי כל דחייה ישראלית עלולה להתפרש כשלילית, וכי כל צעד דיפלומטי שגוי עלול לאבד את הלגיטימציה שרכשה ישראל כאשר נתניהו הסכים לתוכנית טראמפ בשבוע שעבר.

הבעיה העיקרית היא שהקואליציה השולטת בישראל על סף פירוק. בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, מנהיגי הימין הקיצוני, איימו להתפטר אם תתקבל החלטה על הפסקת אש לפני "מיטוט מוחלט של חמאס".

לעומת זאת، בני גנץ ממשיך לאותת כי יצטרף אם הממשלה תאשר את התוכנית המדינית، בעוד שיאיר לפיד הבטיח "רשת ביטחון" לעסקת החטופים، אולי בתמורה להסכמה על תאריך בחירות מוסכם.

התוכנית עלולה להוביל לפירוק הממשלה והקמת ממשלה חדשה، גם אם לטווח קצר. אם נתניהו יאשר את התוכנית، הוא צפוי לאבד את תמיכת שותפיו הקיצונים אך יזכה לתמיכה זמנית מהמרכז ומהאופוזיציה. אם יסרב، הוא יאבד את תמיכת וושינגטון ואירופה.

תמרון פוליטי-צבאי

ממשלת נתניהו ניצבת בפני הדילמה הפוליטית הגדולה ביותר מזה עשורים. כדי להתמודד עם המלכוד، ישראל שואפת להשיג שלוש מטרות: להרגיע את וושינגטון, לשמור על שליטה מרבית בזירה הצבאית, ולמנוע (או לדחות) את קריסת הקואליציה.  

הצבא הישראלי נדרש לרסן את הפעולות בעזה באופן שלא ייראה כהפסקת אש מלאה، אלא כ"מתקפה למען הפסקת אש".

לפי העיתון, נוצרה סיטואציה נדירה: שני הצדדים שואפים להיראות כמסכימים، מבלי לתת הסכמה אמיתית. חמאס מרוויח זמן، ישראל מרוויחה לגיטימציה ותמיכה פוליטית، ואילו ארה"ב משיגה הישג דיפלומטי، וטראמפ אולי מתקרב לפרס נובל לשלום.