החרדים מאשימים את נתניהו בדחייה מכוונת של חוק הפטור מגיוס

ורד קראקרה- מפלגות החרדים מאשימות את ראש הממשלה בנימין נתניהו ב”סחבת מכוונת” בקידום חוק הפוטר את לומדי הישיבות משירות צבאי.

לטענתן, מדובר ב”עונש פוליטי” בעקבות ההפגנה הגדולה שנערכה בשבוע שעבר בירושלים נגד מעצרם של צעירים חרדים שנמנעו מגיוס.

לפי הדיווח ב”ידיעות אחרונות”, הדיון בהצעת החוק שהכין יו”ר ועדת החוץ והביטחון, ח”כ בועז ביסמוט, נדחה שוב בהחלטת לשכת ראש הממשלה. גורם ב”אגודת ישראל”, אחת ממפלגות “יהדות התורה”, אמר כי “נתניהו כלל לא מתכוון לקדם את החוק – הוא פשוט קונה זמן ומנסה לערבב את הקלפים”.

במפלגות החרדיות רואים בצעד זה נקמה מצד הליכוד. אחד ממנהיגי הסיעות החרדיות טען כי “הממשלה מענישה את גדולי הרבנים שקראו להתפלל נגד הפגיעה בלומדי התורה”. החוק המדובר מעניק פטור כמעט מלא לתלמידי ישיבות מגיוס, וגורם למחלוקות חריפות גם בתוך הקואליציה.

ח”כ יולי אדלשטיין מהליכוד כינה את ההצעה “הסדר של התחמקות המונית משירות בזמן מלחמת קיום”, וארגון “פורום המילואימניקים” תקף את החוק בטענה שהוא “מכשיר את ההשתמטות ומכיר בשירות בארגון זק”א כתחליף לשירות צבאי”. יו”ר “ישראל ביתנו” אביגדור ליברמן לעג לביסמוט ופרסם קריקטורה המציגה אותו כבובה הנשלטת בידי הרבנים.

בשבוע שעבר דנה גם בג”ץ בעתירות נגד הממשלה על אי-אכיפת חובת הגיוס בקרב החרדים. במהלך הדיון פרצו חרדים לאולם וקראו: “אנחנו גאים להשתמט! תעצרו אותנו!” נציגת הפרקליטות הודתה כי כ-80 אלף חרדים אמורים היו להתגייס, אך מרביתם אינם מתייצבים, וכי מבין 9,400 בני גיל גיוס – 5,700 מוגדרים כ”נפקדים”.

השופטים הביעו ספק בשוויון באכיפת החוק. השופט עופר גרוסקופ אמר כי “היחס לנפקדים שאינם חרדים שונה לחלוטין”, והשופטת דפנה ברק-ארז הדגישה כי “שר הביטחון חייב להנחות באופן ברור”. כל זאת ברקע לחץ ציבורי ופוליטי גובר לבטל את הפטורים הקולקטיביים, בעיצומה של מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית סביב “חלוקת הנטל” לאחר יותר משנתיים של מלחמה בעזה.