המבוי הסתום בשלב השני של תוכנית טראמפ בעזה

פאהד אל-חיטן- העיתון הירדני אל-ג'ד

מה שמכונה, באופן מטפורי, השלב השני של תוכנית הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בעזה, נתקל בקשיים המאיימים למוטט את מסלול הפתרון כולו. עד כה, הושגו רק הפסקת אש שברירית ברצועה ועסקת חילופי שבויים שטרם הושלמה באופן סופי.

המגעים הדיפלומטיים, שהחלו לפני שבועות ליישום סעיפי המפתח בשלב השני, מדשדשים במקום. צוות הממשל האמריקאי מסתובב סביב עצמו ללא הישגים משמעותיים.

הנושאים הבעייתיים המרכזיים הם:

-הרכב גוף הממשל ברצועה.

-הקמת כוח בינלאומי ומהות משימותיו.

-פירוק חמאס מנשקה.

-כוחות המשטרה הממונים על שמירת הביטחון.

סוגיה מרכזית נוספת היא שליטת ישראל על למעלה ממחצית שטח הרצועה והיעדר לוח זמנים לנסיגה. זאת, בעוד למעלה משני מיליון תושבים דחוסים בפחות מחצי משטח הרצועה, עם מחסור חמור בסיוע הומניטרי.

ממשל טראמפ התמקד בסוגיית הכוח הבינלאומי כצעד מכריע ליישום השלב השני. אולם, אף מדינה לא הודיעה רשמית על הסכמה להשתתף בכוח המוצע, זאת בשל היעדר הגדרה מדויקת למשימות הכוח והתעקשות מדינות רבות על כיסוי מטעם האו"ם בהחלטת מועצת הביטחון.

הממשל האמריקאי אינו מתנגד להחלטת או"ם, אך דורש שהיא תהיה רחבה ותטפל בכל הסוגיות הקשורות לסידורים שלאחר המלחמה. זאת בניגוד למדינות ערביות ומוסלמיות, הרואות בהחלטה קצרה וממוקדת את הפתרון המתאים ביותר לשלב זה.

דיפלומטים ערבים חוששים שהמורכבות הקיימת תוביל את ממשל טראמפ להסיט את תשומת הלב מתיק עזה. אסטרטגיית המדינות הערביות היא לשמר את המעורבות האמריקאית, שכן בהיעדרה, ממשלת נתניהו הקיצונית תפעל לכפות את האג'נדה שלה במלואה, עד כדי הפיכת הטרנספר לעובדה מוגמרת.

נתניהו לא ויתר על אפשרויותיו ומחכה להזדמנות במקרה של כישלון המאמצים. ישראל נאחזת כעת ב"קו הצהוב" כאילו הוא גבול הפרדה קבוע.

השבועות הקרובים הם קריטיים להישרדות הסכם הפסקת האש בעזה, או לחזרה לתרחיש המלחמה בנוסח נתניהו.