דיווח: פריסת כוחות בינלאומיים מציבה את תוכנית טראמפ בשדה מוקשים

ארצות הברית החלה בצעדים לאישור טיוטת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם להקמת כוח בינלאומי שיפע ברצועת עזה למשך שנתיים, צעד המעורר מחלוקת חריפה עקב עמדות שונות בישראל וברשות הפלסטינית.

מהלך זה נתפס כצעד ראשון ביישום השלב השני של תכנית טראמפ לאחר הפסקת האש, אשר נועד להכין את הקרקע לשיקום והעברת הניהול ל"מועצת שלום" זמנית.

הפירושים לגבי המנדט של הכוח, אזורי פריסתו, ותפקידו בניהול עזה שונים בתכלית בין הצדדים.

העמדה הפלסטינית

חמאס מתנגדת לכל תפקיד ביצועי לכוח הבינלאומי שקשור לניהול שלאחר המלחמה, במיוחד בכל הנוגע לפירוק נשק התנועה.

חמאס מצהירה כי לא "תקבל כוחות שיהוו חלופה לצבא הכיבוש הישראלי" ודורשת כי פריסת הכוחות תהיה באישור מנדט של האו"ם. חמאס דורשת שהכוחות הבינלאומיים יתמקמו על הגבול בין הרצועה לישראל, ותפקידם יוגבל למניעת עימות חמוש מחודש.

עמדת פתח והרשות

תנועת פתח והרשות הפלסטינית מציגות עמדה ברורה לפיה השליטה המנהלית, המשפטית והביטחונית ברצועת עזה חייבת להיות חלק מהרשות הפלסטינית.

פתח דורשת שהרצועה תנוהל על ידי ועדה מנהלית שבראשה יעמוד שר בממשלה הפלסטינית ברמאללה, תוך ביסוס עקרון של "נשק חוקי אחד".

פתח תומכת בפריסת כוחות בינלאומיים רק לאורך הגבולות, ואילו הכוחות הפלסטיניים יהיו אחראים לאכיפת הביטחון בתוך הרצועה, במטרה למנוע הפרדה פוליטית וגיאוגרפית של עזה מהגדה.

החששות הציבוריים והפרשנות הפוליטית

חוסר הבהירות לגבי מנגנון הפעולה של הכוח מעורר קוטביות בקרב הפלסטינים. בעוד תושבים מסוימים רואים בו דרך לשמירה על יציבות וביטחון באזור שהופקר, אחרים, כמו אחמד אבו נאמוס, חוששים כי הנוסח הנוכחי של הכוח הבינלאומי מנציח את הכיבוש הישראלי במסגרת שונה, וקורא "למען עצמאות פלסטין, ולא למען כיבוש חדש בנוסח שונה".

מומחים פוליטיים רואים בכוח הבינלאומי המוצע "כוח ביטחוני-פוליטי מורכב" שאינו כוח שמירת שלום קלאסי, ומטרתו העיקרית היא פיקוח על הנשק ואבטחת תהליך השיקום.

הפרשן הפוליטי מוסטפא איברהים טוען כי טיוטת ההחלטה האמריקאית מייצגת "מנדט במסווה" המקנה שליטה מקיפה לכוח הזר על החיים האזרחיים והביטחוניים בעזה, תוך העלמת תפקידם של הפלסטינים.

הוא קורא למדינות ערב ומוסלמיות לפעול לתיקון סעיפי ההחלטה ולהפוך אותה לחלק ממהלך שיאחד את הגדה ועזה תחת סמכות פלסטינית אחת.

הפרשן הפוליטי אשרף עכה, טוען כי "אנו ניצבים בפני השלב השני של תכנית טראמפ, המתמקד בעיצוב מחדש של הסביבה הפוליטית והביטחונית ברצועת עזה".

עכה ציין כי "הכוח הבינלאומי המוצע להכנסה לעזה אינו כוח שמירת שלום קונבנציונלי, אלא כוח ביטחוני-פוליטי מורכב".  

מטרתו העיקרית היא לפקח על הנשק, לאבטח את תהליך השיקום ולמנוע הפיכת עזה מחדש לזירת עימות.

הכוח עשוי ללבוש מספר צורות, הכוללות: כוח ביצועי מכוח סעיף 7 (המחייב) של מועצת הביטחון, ממשל או"ם זמני (בדומה לקוסובו ומזרח טימור), או משלחת אזורית משותפת בחסות האו"ם. לדבריו, הכיוון הנוכחי הוא שותפות בין האו"ם לסידורים אזוריים בגיבוי מועצת הביטחון.

עכה הבהיר כי "כל אפשרות בינלאומית דורשת תוכנית ברורה לבניית לגיטימציה פלסטינית תומכת וכן מנדט מוסכם, כדי למנוע סכסוכים עתידיים".

נקודות המחלוקת

קיים הסכמה עקרונית על הצורך בכוח בינלאומי, אך המחלוקת העיקרית נותרה בנוגע למהות הכוח, סמכויותיו ותקופת פעולתו.