הגירה הפוכה.. הירידה מאיימת על העתיד הכלכלי והחברתי של ישראל

אחמד אל-דבאש – סופר וחוקר פלסטיני

ההגירה מישראל לחו"ל – המכונה בעברית "ירידה" – הפכה לנושא הרגיש ביותר בחברה הישראלית, כאשר היא מייצגת ירידה במעמד הקולקטיבי, לעומת ההגירה לישראל.

מיתוס "המקלט הבטוח" קרס ב-7 באוקטובר 2023, והסבך הביטחוני והמדיני הפך את המשבר הצבאי למשבר זהות קיומי.

על פי נתוני הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2024), ישראל, מדינה שהוקמה על יסוד העלייה, מתמודדת עם "צונאמי" של ירידה:

• במהלך השנים 2020–2024, עזבו את ישראל למעלה מ-145,000 ישראלים יותר מאלה שחזרו.
• מספר העוזבים הגיע ב-2023 ל-82,800, עם קפיצה משמעותית מייד לאחר פרוץ המלחמה.
• העוזבים הם הצעירים: כ-40% מהמהגרים הם בגילאי 25–40, המהווים את עמוד השדרה של כוח העבודה בענפי ההיי-טק והטכנולוגיה.

הירידה אינה עוד בחירה כלכלית, אלא מנגנון הישרדות הנובע מאובדן האמון המוחלט במוסדות הביטחון ובממשל. הדבר מתבטא במגמות מדאיגות:

• ניצול ההון האנושי: הדוח חושף "דימום מוחי" מתמשך: אלפי מדענים, אקדמאים ואנשי טכנולוגיה עוברים לאירופה וצפון אמריקה, תופעה שמאיימת על התשתית הכלכלית המבוססת על חדשנות.
• פער דורות: ירידה בשיעור השבים (Aliyah) ועלייה בשיעור העוזבים (ירידה) מעמיקים את הפער הדמוגרפי-חברתי, ומאתגרים את נתניהו להוכיח כי המדינה עדיין מהווה יעד לאומי.

הנתונים הנוכחיים מצביעים על כך שישראל ניצבת בפני שלב של שינוי מבני ארוך טווח בדמוגרפיה, שמעמיק את הפילוג בין אלה שרואים בהישארותם חובה לאומית לבין אלה שרואים בעזיבה "הצלה אנושית".