נתניהו אישר תקציב ביטחון ענק, נערך לסבב מלחמה שני על חשבון החברה האזרחית

ממשלת ישראל אישרה תוספת חסרת תקדים של 107 מיליארד דולר לתקציב הביטחון למשך עשור, עלייה של כ-70% מתקציב טרום המלחמה.

בכך הפך תקציב 2026 ל"תקציב מלחמה וגיוס כללי", המהווה כ-26% מתקציב המדינה הכולל.

היערכות למלחמה רב-זירתית

העלייה הדרסטית בתקציב מאשרת שישראל נערכת ל"סבב מלחמה שני" ופתוח נגד איראן, חזבאללה ותימן, במקביל להמשך הפעילות בגדה המערבית.

הכספים מיועדים לפיתוח מערכות הגנה נגד טילים (כיפת ברזל), השקעה בבינה מלאכותית, חיזוק צי המילואים והסדיר, וכן לפיתוח הצי הימי והאווירי.

הפוליטיקה קובעת את הכלכלה המימון העצום הזה יבוא על חשבון תקציבים אזרחיים:

-פגיעה בחברה הערבית: התקציב יבוטל לחלוטין "המיזם לחברה הערבית" (פרויקט לצמצום פערים וקידום שוויון), בטענה שהוא מממן טרור.

-קיצוץ רוחבי: קיצוצים צפויים בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

מניעים פנימיים וסכסוך

מניע מרכזי להגדלת התקציב הוא פוליטי-פרגמטי: הניסיון של נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ להפגין דאגה לצבא ולחזק את הממסד הביטחוני, במיוחד לקראת הדחתו הצפויה של הרמט"ל אייל זמיר, ולהפנות את הלחץ האלקטורלי של הימין הקיצוני לעבר הצלחה צבאית.

הזירה הלבנונית

המומנטום הצבאי נועד לחדש את המלחמה בלבנון לאחר סיום מועד האולטימטום האמריקאי לפירוק חזבאללה מנשקו. הצהרות של גורמים אמריקאים חדשים בלבנון (כגון מישל עיסא) נותנות לישראל "אור ירוק" לנהל את התיק הלבנוני באופן עצמאי.

חשש כלכלי

ההוצאות הגבוהות יוצרות "בעיה כלכלית אמיתית" לאורך עשור, שכן יהיה קשה לכסות את הגירעון העצום מבלי להטיל מסים כבדים על מעמד הביניים והשכבות החלשות, תוך הסתמכות גוברת על ארה"ב.