החורף רודף את עזה: אוהלים מוצפים בגשמים וקור עז מכה בגופם של העקורים

עם העמקת השקע החורפי הפוקד את פלסטין, הפכו ממטרי הגשם – שבעולם נתפסים כסימן מבשר טוב – לסיוט הרודף מאות אלפי עקורים ברצועת עזה.

לא עוד אש המלחמה לבדה מהווה איום, אלא מצטרף אליה “אויב שקט” ואכזרי: גלי קור קיצוניים ורוחות עזות, שאין מולם כל מגן מלבד בדים בלויים ויריעות ניילון דקות.

טרגדיות מתחת להריסות ובשטחים פתוחים
בעיירה בית לאהיא שבצפון הרצועה, קיבלה הטרגדיה ביטוי קשה במיוחד, כאשר ילד נפצע לאחר שקיר סדוק קרס עליו עקב עוצמת הרוחות שנלוו לשקע.

אירוע זה משקף את המציאות המרה של אלפי משפחות שנאלצו להישאר במבנים העומדים בפני קריסה, לאחר שצבא הכיבוש החריב את בתיהן ומנע הכנסת חומרי בנייה ואף בתים ניידים (קרוואנים).

במגרשים ובכיכרות הציבוריות הפכו הגשמים העזים את השטחים לביצות מים שהציפו את האוהלים, בעוד רוחות עזות עקרו אוהלים אחרים, מה שאילץ מאות משפחות לצאת אל השטח הפתוח בקור עז, בחיפוש אחר מחסה יבש – שאיננו בנמצא.

אוהלי ניילון – שבריריות מול הסערה
האוהלים העשויים ניילון ובד דק חסרים אפילו את אמצעי ההגנה הבסיסיים: הם אינם מונעים חדירת מים מכל עבר, ואינם חוסמים את קור החורף החודר לגופם של ילדים רזים.

היעדר דלק ואנרגיה מעמיק את המשבר, שכן המשפחות אינן מסוגלות להבטיח כל אמצעי חימום, והבערת עצים דלים נותרת האפשרות היחידה לשרוד את הלילות.

המשך מניעת הכנסת אמצעי מחסה והשארת מאות אלפים ללא הגנה פיזית או רפואית מבשר על אסון הומניטרי בלתי נמנע.

החורף בעזה חדל להיות עונת גשמים – והוא הפך לעונת מוות מרעב ומקור, תחת “גג” שאין לו גג. והשאלה נותרת תלויה במחשבתו של כל ילד הרועד מפחד ומקור: עד מתי יוסיף החורף להיות אויב נוסף המאיים על שארית חיינו?