מפעל הסיוע של המפרץ לעזה והאולטימטום: "אם הלחימה לא תיפסק בינואר – נצמצם אותו"

למרות שמתקן ההתפלה שאיחוד האמירויות הקימה ברפיח החל להזרים מים לרצועה, נראה כי היא קרועה בין שני עולמות בשל המלחמה • מקורות ערביים ל-N12: "אם הפעולה הצבאית הישראלית תימשך לטווח הארוך – היא תידרש לטפל בעניינים האלו" • מפעל הסיוע של דחלאן בסכנה או שמדובר בניסיון להפעיל לחץ?
ספיר ליפקין|

מפעל הסיוע של המפרץ לעזה בסכנה? בצל הקרבות העזים שצה"ל מנהל בעומק רצועת עזה, מדינות המפרץ ובראשן איחוד האמירויות וסעודיה – הציבו אולטימטום לישראל. "אם הלחימה לא תיפסק בינואר, אז ניאלץ לצמצם את הסיוע ההומניטרי שאנחנו מעבירים לרצועת עזה", כך נודע אתמול (רביעי) ל-N12 ממקורות ערביים.
"אם הכוונות הישראליות הן להישאר ברצועה לטווח הארוך, אז זו תהיה אחריות של הצד הישראלי והאמריקני לטפל בנושאים האלו", הוסיפו המקורות. "מה שרואים בעזה לא ראו באף מקום בעולם ואנחנו מתמודדים עם אתגר גדול. בכל המחסנים יש מאות טונות של מזון ועדיין יש בלאגן גדול, לא פועלים שם בצורה מספיק מאורגנת".

מתקן ההתפלה של האמירויות ברפיח החל להזרים מים לעזה
למרות זאת, הושלם בהצלחה השלב הראשון בהתקנת צינור מים ממצרים לעזה – שמוביל לרצועה מים ממתקני ההתפלה שנמצאים בצד המצרי של מעבר רפיח. היוזמה של איחוד האמירויות שואפת לספק גישה למים ראויים לשתייה לכ-150 אלף עזתים.
שגרירת איחוד האמירויות באו"ם, לאנה נוסייבה, קשרה בשבוע שעבר בין שיקום עזה לפתרון שתי המדינות. "המסר הולך להיות מאוד ברור – אנחנו צריכים לראות את תוכנית פתרון שתי המדינות בת-קיימא ומפת דרכים רצינית, לפני שנדבר על היום שאחרי ובנייה מחדש של התשתית של עזה", אמרה לוול סטריט ג'ורנל.
במסגרת המבצע שמכונה "הפרש האמיץ", איחוד האמירויות שלחה עד כה לרצועת עזה סיוע בסך 140 מיליון דולר – שכולל כמויות גדולות של מזון, תרופות, אוהלים שעמידים לגשם ובגדי חורף.
כדי לאפשר תמיכה רפואית באוכלוסייה העזתית, הוקם בית חולים שדה אמירותי עם קיבולת של 150 מיטות, באצטדיון העירוני של רפיח בדרום הרצועה. הוא מאפשר טיפול כירורגי כללי, טיפול נמרץ בילדים ומבוגרים, טיפול בתרופות ובשירותי רפואה אחרים ועוד.
בנוסף, נשיא איחוד האמירויות בן זאיד יזם את הוצאתם של הילדים העזתים שזקוקים לטיפולים רפואיים, כאשר האמירותיים העבירו רשימה של אלף ילדים ומלווים. אולם, כדי שהמהלך יצא לפועל, נדרש תיאום מול הצד המצרי ואישורים של גורמי הביטחון הישראליים – שבודקים כל שם ברשימה ומוודאים שאין מניעה ביטחונית.
בצל המלחמה בעזה, דחלאן החליט להושיט יד לרצועה ובכך הוא מפגין נוכחות – ומחזק את מעמדו ברחוב העזתי, מתחת לפני השטח. היום "שאחרי" בעזה אומנם עוד רחוק, אך בינתיים דחלאן מתבלט ומאותת לתושבי הרצועה – שבזמן שהנהגת חמאס משתמשת בהם כ"מגן אנושי", הוא פועל כדי להקל על מצבם.