שערורייה: הברחות לעזה זעזעו את המוסד הביטחוני – אחיו של ראש השב״כ בין החשודים

המוסדות הביטחוניים והפוליטיים בישות הכיבוש חווים זעזוע חמור, לאחר שנחשפו פרטי רשת הברחות רחבת היקף שמביאה סחורות אסורות וטכנולוגיות מתקדמות מהעומק לרצועת עזה.

מהפרשה הפלילית למשבר ציבורי

הפרשה, שהחלה כתיק פלילי, הפכה במהרה למשבר בציבור לאחר שהשם של אחיו של ראש שירות הביטחון הכללי (השב״כ), דוד זיני, הופיע בין החשודים, מה שמציב את ראש המוסד החזק ביותר במצב מביך.

חשדות פוגעות ב״בית השב״כ״

בהתפתחות הבולטת לפרשה, המתנהלת מתחילת שנת 2026, חושפו החקירות את מעורבותם של 13 אנשים ברשת ההברחות, בהם קבלנים אזרחיים, נהגי משאיות וחיילים בשירות סדיר ומילואים. עם זאת, הלם נוסף נוצר מחשד למעורבות אחיו של דוד זיני, ראש השב״כ הנוכחי.

למרות ההדגישות הרשמיות והמשפטיות כי זיני עצמו אינו חשוד בעבירה פלילית, הקשר המשפחתי חייב את השב״כ להתרחק מהחקירה ולהעביר את התיק למשטרת ישראל (מגן הדרום) כדי למנוע ניגוד אינטרסים.

אירוע זה החזיר את הדיון סביב סעיף 14 של ועדת גרוניס למינוי בכירים, שמתייחס לאפשרות התפטרות ראש המוסד אם קרובו מבצע ״פעולות קיצוניות״ – מה שפתח דלת למתקפה פוליטית מצד הימין נגד זיני.

סיגריות ואלקטרוניקה – רווחים אסטרונומיים

החקירות חשפו פרטים מרתקים על סוגי המוברחים: לצד סיגריות – ה״זהב החדש״ בעזה – הוברחו טלפונים חכמים מתקדמים, מחשבים, פאנלים סולאריים וחומרי בניין. מסמכי בית המשפט מתעדים אירוע במאי 2025, בו קצין וחייל מיחידת המודיעין הבדואית הבריחו 4,496 קופסאות סיגריות, וקיבלו בתמורה 269,000 שקלים במזומן.

הערכת הצבא מצביעה על כך שמשאית סחורה בשווי 100,000 שקלים בישראל, קופצת לערך של חצי מיליון שקלים ברגע שהיא נכנסת לעזה, מה שיוצר תמריץ אדיר להברחה.

פרצות במעבר קרם אבו סאלם ונתיבים חשאיים

הדוחות מצביעים על ״כישלון מוחלט״ במערכת הפיקוח על המעברים, ובמיוחד במעבר קרם אבו סאלם. העומס הכבד של המשאיות מונע בדיקה מדוקדקת או בדיקה קרינתית לכל רכב, מה שמאפשר להסתיר את ההברחות בתוך משלוחי סיוע הומניטריים. כמו כן, חשפה עיתון ״הארץ״ נתיב מסוכן שבו כלי רכב של קבלנים שנכנסים לרצועה לביצוע פרויקטים של תשתיות צבאיות אינם נבדקים, וחלקם אף נכנס לעזה ואינו חוזר – לאחר מכן נמצאו כלי הרכב בתוך הרצועה עם לוחות זיהוי.

חידת המימון וחששות משיקום חמאס

בזמן שהצבא מתמקד בפרצות בשטח, המודיעין מתמודד עם ״שאלת מיליון הדולר״: מאיפה מגיע הכסף ברצועת עזה לרכישת המוצרים היקרים הללו? קצינים מצביעים בדאגה על מערכת התשלום הדיגיטלית הפלסטינית ״ג׳וואל פיי״, שהפכה לערוץ המרכזי לזרימת כספים מחוץ לפיקוח המסורתי.

המוסדות הצבאיים סבורים שהמועיל העיקרי הוא חמאס, שמקבלת הכנסות עצומות ממס על הסחורות או ממסחר בהן, וממלאת את קופת הארגון במשאבים שיכולים לשמש לשיקום תשתיותיה הצבאיות והארגוניות, תחת מסווה של הכנות לשלב שיקום.

למרות שצוותי צבא דורשים להאשים את המעורבים ב״בגידה״ במקום האישומים הפליליים הקלים, הגבול עם עזה נשאר, לפי חקירות, ״אזור חופשי״ שמזין את כלכלת ההתנגדות באמצעות ידיהם של אנשי הכיבוש עצמם.