"הוצאה להורג של הנוכבה".. הכנסת צפויה לאשר בית משפט מיוחד למשפט משתפי פעולה של 7 באוקטובר

בהתפתחות משפטית ופוליטית בולטת, בכוונת כנסת הקורבנות לאשר בשבועות הקרובים חוק חדש שמטרתו להעמיד לדין כל מי שלקח חלק במתקפת 7 באוקטובר 2023.

החוק מבקש להקים בית משפט מיוחד למטרה זו, עם הגדרת פעולות לוחמי חמאס (ה"נוכבה") כ"פשעי רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה".

בית משפט צבאי בראשות אזרחית

לפי טיוטת החוק, יוגשו כתבי אישום נגד העצורים הקשורים לאירועים לבית משפט צבאי מיוחד שמוקם לפי "תקנות החירום הבריטיות משנת 1945". הרכב השופטות יהיה שלושה:

יו"ר ההרכב: שופט אזרחי (נדרש שימש קודם בבית משפט מרכזי).

שני החברים: קצינים מוסמכים לשמש כשופטי בית משפט מרכזי.

המטרה: גזרי דין מוות

המטרה העיקרית של בית המשפט היא להוציא גזרי דין מוות נגד העצורים שהשתתפו במתקפה.

טיוטת החוק קובעת כי ערעור על גזר דין מוות יוגש "אוטומטית" גם אם העצור לא ביקש זאת, וכי ביצוע הגזר דין אינו דורש את אישור ראש המטה הכללי.

כמו כן, מצוין כי המשפטים יהיו פומביים, ישודרו באתר אינטרנט ייעודי, ייתועדו בקול ובתמונה וישמרו בארכיון המדינה.

האצת החקיקה לפני 18 בפברואר

טיוטת החוק נושאת את המספר 5020 לשנת 2025, והיא מוגשת על ידי חברי הכנסת סימה רוטמן (המפלגה הציונית-דתית) וגוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).
החוק הגיע כעת לשלב מתקדם, ומיועד לדיון בוועדת החוקה ב־18 בפברואר 2026, כהכנה להעברה לקריאה שנייה ושלישית ולהפיכתו לחוק תקף.

הרקע המשפטי: "אחריות קולקטיבית"

מהלך זה נובע מדיון משפטי–הלכתי שהחל בתוך הקורבנות ב־1 בנובמבר 2023, כאשר משפטנים ממכון בגין למשפט וציונות קראו לראות באירוע מלחמה ומעשה טרור מאורגן, ולא פשע פלילי רגיל.

הקונספט המשפטי של בית המשפט מבוסס על מספר עקרונות שנויים במחלוקת:

אחריות קולקטיבית: הרשעה של כל מי שלקח חלק, סייע או היה חלק מקבוצה חמושה, גם ללא הוכחה של מעשה פרטני ישיר.

הקלות בחוקי ראיות: קבלת ראיות שאינן מתקבלות בדרך כלל בבתי משפט אזרחיים, בטענה לקושי באיסופן בשדה הקרב וריבוי החשודים.

הרחבת האשמות: הכללה של "רצח עם" לפי החוק הישראלי משנת 1950, במטרה להגדיר את המתקפה כפשע כלפי העם היהודי.