800 ספינות תקועות ממתינות לפתיחת מצר הורמוז לאחר עסקת השבועיים בין ארה"ב לאיראן

בעלי ספינות וחברות השילוח הגדולות בעולם ממהרים להבין את הנוסח המדויק של הסכם "הפסקת האש הזמנית", אליו הגיעו שעות ספורות לפני סיום המועד שקבע הנשיא האמריקני דונלד טראמפ.

ההסכם נועד לשחרר צי עצום של יותר מ-800 ספינות, שנמצאות במימי המפרץ הפרסי כבר שבועות.

פרטי הצי התקוע ושעת היציאה

לפי נתוני חברת "קלבר", מאחורי מצר הורמוז – ליבת הכלכלה האנרגטית העולמית – מצויות הספינות התקועות כך:

• מיכליות נפט ודלק: 426 מיכליות נפט ותוצרי נפט נקיים.
• מיכליות גז: 34 מיכליות גז נוזלי (LPG) ו-19 ספינות גז טבעי נוזלי (LNG).
• צוותים אנושיים: כ-20,000 מלחים אזרחיים, המתמודדים עם תנאים נפשיים ומקצועיים קשים ומחסור באספקה.

לקריאה נוספת: טהראן מציגה את כוח הטילים שלה ב-5 ערים ומדגישה: "הגנותינו הן קו אדום שאינו פתוח למשא ומתן"

ניגוד המסרים: בין טראמפ לטהראן

למרות הכרזת הפסקת האש, קיימת אי-בהירות לגבי מנגנון היישום, מה שיצר אופטימיות זהירה:

• העמדה האמריקנית: טראמפ הודיע על "פתיחה מלאה, מיידית ובטוחה" של המצר, כאות לסיום המשבר.
• העמדה האיראנית: טהראן מדברת על מעבר בטוח למשך שבועיים בלבד, בתיאום ישיר עם כוחותיה המזוינים ותחת מה שכינתה "מגבלות טכניות", מה שעשוי לכלול המשך גביית אגרות או פיקוח.

אתגרי החזרה: לא מדובר בכפתור הפעלה

מומחים ואקדמאים, בהם ג'ניפר פארקר ממכון ההגנה האוסטרלי, הזהירו כי חידוש התנועה לא יהיה מיידי, וציינו כי:

• אמון קודם כל: חברות הביטוח ובעלי המיכליות צריכים לוודא שהסיכונים ירדו בפועל ולא נעצרו באופן זמני בלבד.
• צפיפות בתנועה: בימים של שלום עוברות כ-135 ספינות מדי יום; פינוי הצפיפות הנוכחית (800 ספינות) יימשך ימים רבים גם במקרה של פתיחה מלאה.

עיני התנועה הבינלאומית נשואות ל"רשת בעלי הספינות היפנית" ולגופים גדולים נוספים, כדי לקבוע את שעת ההפלגה בפועל. ההסכם מהווה "חלון בריחה" עבור המלחים התקועים, אך עדיין נושא סיכוני "מלכודת" במקרה שהפסקת האש תקרוס לאחר השבועיים.