שקרים ישראלים חדשים חשופים | אנטואן שלחת

אנטואן שלחת

הציבור הישראלי הרחב אינו בקיא במידע על מהלך המלחמה שמקורו במקורות אחרים מלבד הצבא, חלק מהשקרים שמקדם הצבא מתחילים להיחשף בעובדות בלבד .

ככל שהמלחמה הישראלית האכזרית בעזה מתקרבת לחודש הרביעי שלה, התרחב גם מגוון השאלות המועלות בישראל, בעיקר מצד אנליסטים וכותבי דעות בספקטרום הימין, אלו שאלות שישפכו אור על מה שניתן להתייחס אליו. כישלון מתמשך והדרגתי שבא בעקבות הכישלון האסטרטגי הגדול ביותר, אשר נחשף בטופאן    אל-אקצא ב-7 באוקטובר. מתוך ציור שאלות אלו בלבד, ניתן לציין כי :

ראשית : למרות שהציבור הישראלי הרחב אינו בקיא במידע על התנהלות המלחמה שמקורו במקורות אחרים מלבד הצבא, חלק מהשקרים שמקדם הצבא מתחילים להיחשף בעובדות בלבד. למשל אלה הקשורים לסטטיסטיקה יבשה. הצבא הישראלי פרסם לפני סוף השנה שעברה כי תדירות השיגור של רקטות ופגזים מרצועת עזה לעבר שטח ישראל הייתה ב-7 בדצמבר 1975 ולאחר מכן ירדה, הודות ל"הישגים הצבאיים הושג,  ל-23 ב-27 בדצמבר הוא הגיע ל-14, כלומר "נשחק" ב-80%. מיד לאחר מכן שוגרו יותר מ-20 רקטות מעזה לעבר מרכז ישראל. מכאן הסיק בעל טור דעה בעיתון "ישראל היום" כי הצבא משקר כדי למנוע את אובדן "הצדק הלאומי " .

שנית : השקר הישראלי הזה אינו מוגבל להפסדים לכאורה של ההתנגדות הפלסטינית, והשתקפותה על יכולותיה ויכולתה לעמוד ולהתעמת, אלא חל גם על שלבי המלחמה על פי אופיה הכללי, וכל שלב בנפרד. הכוונה היא לא רק ללוח הזמנים ונקודות ההתחלה והסיום, אלא גם היעדים שנקבעו לכל שלב ומידת השגתם. מה שנדון בעיקר בימים האחרונים הוא תאריך הסיום של מה שמתואר כשלב השני של המלחמה, שבו תיפסק ההפצצה האווירית והארטילרית המקיפה, והמעבר יתבצע לשלב השלישי, אשר ב- הפרשנות הישראלית, פירושה הכוונת פעולות צבאיות נגד תנועת חמאס וסיעות ההתנגדות בלבד. מהידיעות האחרונות שהסתובבו בתקשורת הישראלית עולה כי קיימת מחלוקת בין ישראל לארה"ב בנוגע למועד תחילת השלב השלישי, ומציינת כי וושינגטון רוצה שהוא יתחיל לא יאוחר מאמצע ינואר, בעוד שישראל מתעקשת להתחיל לסיים את השלב השלישי. שלב שני עוברים לשלב השלישי בסוף ינואר .

בציר זה, מסקנותיהם של כמה אנליסטים על הספקטרום הימני מאשרות, כפי שניתן להסיק ממה שמופיע בעיתון "ישראל היום", כי הדיבורים התכופים על מעבר לשלב השלישי מקבילים להיעדר מתי עשה. השלב השני מתחיל? מה היו מטרותיו? מה השגת מזה? בין הנכתב באחד הניתוחים הללו: הדיווחים על התקדמות הצבא הישראלי ברצועת עזה הפכו דומים, ההישגים איטיים ודלים מאוד והמחירים הגבוהים נערמים. האמירות הלוהטות בעניין חיסול תנועת חמאס ומנהיגיה החלו להשתלט על ידי עמימות, ובמקום זאת החלו לצוץ רעיונות אחרים, שנפסלו על ידי ישראל, כמו גירוש מנהיגי התנועה, כפי שקרה עם מנהיגי שחרור פלסטין. התארגנות במהלך מלחמת לבנון  ב-1982, ושילוב לוחמי התנועה במנגנון השלטונות הפלסטיניות .

שלישית : ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי בריתו בימין הקיצוני אינם מהססים להכריז על עמדות הסותרות את רצונה של ארה"ב לגבי היום שאחרי המלחמה. לעומת זאת, אנליסטים ימניים טוענים כי למחברי ההכרזה הזו יש את ה"מותרות" להכריז על עמדות סותרות, אך לא את היכולת לא ליישם את רצונותיה של וושינגטון. אין ספק שכל קריאה של התפקיד האמריקאי במלחמה הנוכחית חייבת להתחיל מהעובדה שהוא לא יישאר מוגבל למתן תמיכה לישראל ואספקת תחמושת במהלך המלחמה, אלא מעבר לכך להתערבות בגיבוש אופק מדיני ואסטרטגי עבורה, וקישור בין היעדים הצבאיים הישראליים לבין היעדים והאינטרסים המדיניים והאסטרטגיים של ארה"ב במזרח התיכון.