קודם כל מלחמה…העדיפות הראשונה של ישראל

כל הדיבורים בתקופה האחרונה היו על עסקה אפשרית בין חמאס לישראל להחליף אסירים ולהפסיק את התוקפנות, אתה שומע מהמתווכים ואתה מרגיש שהעסקה בפתח כי הם אופטימיים, ואתה שומע מחמאס ורואה את התנאי החשוב ביותר שלה, שהוא הפסקת הפעולות הצבאיות בעזה והנסיגה המוחלטת של צבא ישראל מעזה, ומצד שני אתה שומע את נתניהו מכריז שהצבא לא יפסיק את המלחמה עד שישיג את מטרותיו ושהוא לא ישחרר אלפי אסירים פלסטינים מבתי הכלא של ישראל.

אחד הפקידים האמריקאים אמר לאחת הסוכנויות הבינלאומיות כי החסיד לא צריך להסתכל על המיליטנטיות בתקשורת, כי זה לא יותר מאשר עמדות, ואולי הוא מדבר על עמדות ישראל וחמאס, כלומר, משא ומתן ליד השולחן והפעלת לחץ על הצדדים שובר חלק מהקשיחות בעמדות ופותח את הדלת להגיע להסכם.
מה שהאמריקנים וחלק ממדינות אירופה וחלק מהערבים מנסים להגיע להסכם, הוא עסקת חילופי שבויים והפוגה למשך שבועות, אך היא מתקדמת בהדרגה עד שהיא מגיעה להסכם הפסקת אש ודרך פוליטית בין הפלסטינים לישראל, שמשמעותה סיום המלחמה והפסקת התוקפנות, אך היא זקוקה לעמדה ישראלית שאינה זמינה כרגע, שהיא לעצור את המלחמה, את העמדות הישראליות, במיוחד מנתניהו ומחנהו ואפילו בתוך הממשל האמריקאי שהפעולות הצבאיות נמשכות עד שהצורה הצבאית, הפוליטית והדמוגרפית של עזה משתנה, לעומת זאת, מה שאינו זמין בצד הפלסטיני הוא שחמאס עדיין קיים, ואין מצב פוליטי פלסטיני שיכול למלא את הריק במקומו בעזה.
ייתכן שיש הבנה מצדדים רבים שגם אם המלחמה תימשך, חמאס יישאר בזירה הפלסטינית ולא יעזוב אותה, וכי על הרשות הפלסטינית וחמאס להסכים על מסגרת פוליטית פלסטינית המכילה את חילוקי הדעות ביניהם, ונראה כי מטרה זו עדיין אינה זמינה.
אם הלחץ מצד המתווכים יצליח לשבור את העקשנות של ישראל וחמאס, נצא לדייט עם עסקת חילופי דברים, אבל אם רק עסקה והפוגה יישארו דומים למה שהיה בפעם הראשונה, זה אומר שהתוקפנות נמשכת, וכל הטרגדיות בשטח יגברו, ונראה עוד הרס, עוד שהידים ועוד פצועים, והזירה הבאה של פעולות צבאיות אחרי ח'אן יונס תהיה ברפיח, הגיאוגרפיה האחרונה של עזה לפני הגבול עם מצרים, שם העקירה ברורה יותר בין אם בים או ביבשה למדינה או למדינות.

הקריאה הברורה, הרחק מאופטימיות או פסימיות, היא שההזדמנות הקיימת היום אולי לא תגיע אחרי שנים. והמטרה לצמצם את חמאס צבאית היא לא התוכנית של נתניהו בלבד, אלא התוכנית של החברה הישראלית ומדינות המערב, ושנושא סיום המלחמה וחילופי אסירים וריקון בתי הכלא אינו מתאים לתוכנית של ישראל. נתניהו אינו דואג להחזרת אסיריו מחמאס, אך אינו יכול לסרב למשפחותיהם, בפועל הוא עוסק רק במלחמה ובהמשך המלחמה.