ב-7 באוקטובר תכנן חמאס להסתער על כלא אשקלון, אך "טעות טכנית" ביטלה את התקפתו

כלא מרכז אשקלון", הסמוך לרצועת עזה, היה אחד היעדים המרכזיים במבצע "מבול אל-אקצא" שביצעה תנועת חמאס ב-7 באוקטובר, במטרה לשחרר אסירים פלסטינים המוחזקים במקום, במשימה. זה היה מהווה, אם זה יצליח, זו תהיה עוד מכה חסרת תקדים לישראל.

בדו"ח מיוחד חושף אשרק אל-אווסט את פרטי התקיפה שהייתה אמורה לפגוע בכלא, אך היא נכשלה בשל טעות טכנית שהובילה את הקבוצה התוקפת ליישוב סמוך במקום ליעדה המקורי.
קורות בפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה אמרו לאשרק אל אווסט כי אחת הקבוצות הראשונות המזוהות עם אנשי "העילית" של "גדודי אלקסאם" (הזרוע החמושה של חמאס), שחדרה את גדר המערכת של התנחלויות "עוטף עזה" שהיו בשליטת ישראל באותה עת, היו אמורות להגיע לכלא לאשקלון, המכיל מאות אסירים פלסטינים, בניסיון לשחררם, אך המשימה נכשלה לחלוטין.

מקורות בפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה אמרו לאשרק אל אווסט כי אחת הקבוצות הראשונות המזוהות עם אנשי "העילית" של "גדודי אלקסאם" (הזרוע החמושה של חמאס), שחדרה את גדר המערכת של התנחלויות "עוטף עזה" שהיו בשליטת ישראל באותה עת, היו אמורות להגיע לכלא לאשקלון, המכיל מאות אסירים פלסטינים, בניסיון לשחררם, אך המשימה נכשלה לחלוטין.

העיר אשקלון ממוקמת מצפון לעזה, כ-18 קילומטרים מנקודת גבול עם הרצועה. גורמים המקורבים להנהגת "גדודי אלקסאם" חשפו כי אחת הקבוצות הורכבה מ-23 לוחמים, ועליה הוטלה המשימה להגיע לכלא אשקלון ולפעול לשחרור האסירים ממנו, בעוד שקבוצה אחרת הוטלה על להסתער על אתר צבאי בסביבת יישובי מה שמכונה "המועצה האזורית אשקלון". » (חוף אשקלון או חוף אשקלון), במטרה לתמוך ולחזק את הקבוצה הראשונה אם תצליח במשימתה.

המקורות דיווחו כי "הקבוצה יצאה למעשה לכיוון אשקלון וחצתה את הגבול, מכיוון ההתנחלות יד מרדכי, ושם היא התעמתה עם כוח ישראלי והרגה מספר מחבריה, אך מסיבה שעדיין לא ידועה. , סטתה הקבוצה מדרכה (וחזרה דרומה) ​​לכיוון הקיבוץ (נתיב האסטרה).

מחקירה מהירה ראשונית עולה כי "המדריך" (האחראי לניהול הקבוצה לפי המפות שהוקצו לו ומכשירי ה-GPS הנלווים אליו) קבע ככל הנראה בטעות כי כתוצאה מפגם שסיבתו לא ברורה, הקבוצה יצאה לכיוון קיבוץ "נתיב האסטרה" לפני שיצאה לדרך מאוחר יותר, לכיוון שדרות (מזרחה).

תוכנית חדירה מדויקת

לטענת המקורות, "התוכנית להסתער על הכלא תוכננה בקפידה ובפירוט מספיק", ואל-קסאם רצה שהיא תהווה מכה חזקה לישראל, בין יתר השביתות ב-7 באוקטובר, והסבירו כי התוכנית התבססה בעיקרה. על "תקיפת השער הראשי, על ידי הקבוצה החמושה, בתקיפה נעשה שימוש במטעני חבלה, טילי נ"מ ונ"מ לפיצוץ הדלת ונקודות השמירה לאורך החומה, והדבר אמור היה להתחזק על ידי הפצצת היקף הכלא עם טילים מתוך רצועת עזה, כאשר ניתן אות על ידי הקבוצה.
כלא אשקלון עצמו נמצא במרחק של כ-13 קילומטרים מנקודת הגבול הקרובה ביותר בצפון רצועת עזה, דרומית מזרחית לעיר אשקלון.

התוכנית היא לבלבל את השומרים על ידי המשך התקיפה המקיפה במיני-תוכנית של מה שהתרחש בגבול, בתקווה שתהיה תנועה של האסירים בתוך המקטעים, שתסייע לקבוצה הלוחמת להקל על משימתה. שמטרתו הייתה לשחרר אותם.

התוכנית היא לבלבל את השומרים על ידי המשך התקיפה המקיפה במיני-תוכנית של מה שהתרחש בגבול, בתקווה שתהיה תנועה של האסירים בתוך המקטעים, שתסייע לקבוצה הלוחמת להקל על משימתה. שמטרתו הייתה לשחרר אותם.

אלא שהנהגת הקסאם לא קיבלה שום אותות מהקבוצה, ומאוחר יותר התברר שהיא הגיעה לשדרות, ולכן הוטל עליה להישאר שם כמה שיותר זמן. למעשה, הקבוצה ניהלה עימותים שנמשכו שעות עם משטרת ישראל וכוחות צבא ישראל, שהובילו לאיבוד השליטה של ​​הכוחות הישראליים בעיירה, לאחר שנפגשו בה שתי קבוצות אלקסאם.

נראה כי זו הייתה אחת הסיבות להמשך העימותים בשדרות במשך כשלושה ימים, לאחר שהתוקפים הפלסטינים התבצרו בתוך תחנת המשטרה, בנוסף להתבצרו בתוך בתי מתנחלים.

המקורות אישרו כי התוכנית להסתער על הכלא נותרה נוכחת בחשיבה של "גדודי אלקסאם", שכן 4 לוחמים שהשתתפו בהסתערות על קיבוץ "זיקים" והיו הקרובים ביותר לכלא הוקצו לנסות הגיעו אליו, אך הם התעמתו עם כוח ביטחון ישראלי ונהרגו לאחר התערבות.

יחידת תמיכה

הנהגת אל-קסאם שלחה יחידות תמיכה "עילית" לתמוך בקבוצות שהובילו את הסתערות הגבול עם ישראל, במטרה להקל על משימותיהן, במיוחד לאחר הצלחתן בלכידת עשרות ישראלים. כוחות התמיכה הצליחו להרוג, לפצוע וללכוד עוד, ותרמו לתהליך הובלת הלכודים לרצועת עזה ואבטחתם, אך מלאכת ההגעה לכלא אשקלון הסתבכה.

התקיפה כולה נועדה ללכוד חיילים ישראלים כדי לאלץ את ארצם לעסקת חליפין גדולה לאחר שהתעלמה מנוכחותם של 4 עצורים המוחזקים בידי חמאס, אך המבצע התרחב מאוחר יותר באופן לא מתוכנן.