סופר ירדני: מה אמריקה רוצה מהפלסטינים؟

הסופר הירדני אלאדין אבו זיינה

בפעם השלישית במועצת הביטחון, ארצות הברית חסמה את הזרקת הדם הפלסטיני והצילה אותם ממוות על ידי הפצצות, רעב, קור ומחלות.
כפי שאמרה הנציגה של רוסיה למועצת הביטחון, מספר השהידים הפלסטינים בעזה עמד על כ-1,000 כאשר הצעת החלטה להפסקת המלחמה הועלתה לראשונה במועצה.הסופר הירדני אלאדין אבו זיינה

אבל עכשיו הם לפחות כ-30,000. המשמעות היא שארה"ב גרמה למעשה למותם של 29,000 בני אדם נוספים, רובם נשים וילדים, בנוסף לשאר מרכיבי האסון ההומניטרי בעזה, והמספר גדל בכל רגע.
הופעתה של נציגת ארצות הברית לאחר שהיתה היחידה שהרימה את ידה במועצה הראתה עד כמה המדינה שלה מבודדת וחריגת. ואכן, בני בריתו הקרובים ביותר התרחקו מהפשע שביצעה ארצות הברית, שמתואר כמחריד ביותר בתולדות הסכסוכים המודרניים.
עבור כל ישות אישית או מוסרית טבעית, עמדה מאוחדת כזו בניגוד לכל העולם המיוצג במועצה, פשוטו כמשמעו, תהיה סיבה לבושה ולהתכווצות. אכן, עמדה זו, מבלי לשכוח את הרקע שלה, תגלם את המושג "מדינת סוררים", כפי שהוא מופיע בחוקים ובמילונים. אבל ארצות הברית – ונציגתה, שהסכימה להעמיד את עצמה בעמדה זו בהגנה על ישות שרדפה את אבותיה ועדיין מפלה את מגדרה – תמיד הייתה נטולת רגשות אנושיים טבעיים, מתנשאת על החוק ההומניטרי והבינלאומי, ו מוקדש להצדקת כל מיני פשעים שהיא מבצעת מתוך שכנוע שהוא מגן על ביטחונו. לאומני – ולעזאזל עם שאר העולם.
גם אתמול, התערבותו של הנציג האמריקאי בבית הדין הבינלאומי לצדק הייתה הצגה מדהימה של כשלים לוגיים ורטוריקה לא קוהרנטית.

גם בניגוד לכ-52 מדינות שבאו לספק נתונים בשאלת השפעות הכיבוש הציוני על העם הפלסטיני, הוא הציג את התזה שלו בערך כך: השאלה לגבי השפעות הכיבוש על הפלסטינים אינה שלמה, משום הוא מתעלם מאחריותו של הצד השני. מדוע הפיגוע ב-7 באוקטובר וסוגיית החטופים (הישראלים) לא מועלים?

ברור, לפי כל העוסקים בהקשרים לוגיים, שהמתקפה האמורה והחטופים הם תוצאה ולא סיבה – אלא הסיבה – כפי שאומר מגן רוצחי הילדים. השאלה על השפעות הכיבוש אמורה לתת מענה לסוגיית הפיגוע והחטופים, ולהפעיל את זכותם של העמים הכבושים להתנגד בכל האמצעים לכיבוש.
היא אמורה להעלות את נושא האסירים הפלסטינים באשמת התנגדות לגיטימית לכיבוש, העברתם לאזורים אחרים והרג, מצור, הרעבה והשפלת פלסטינים בעזה ובגדה המערבית, כהפרות ברורות של דיני המלחמה ו האנושות והאחריות של רשויות הכיבוש. אבל הנציג האמריקאי רוצה לשכנע את בית המשפט, באמצעות רטוריקה פוליטית מטופשת ובלתי חוקית, שהעניינים סובבים סביב הפיגוע ב-7 באוקטובר ובני הערובה.

בנוסף, הנציג חזר על אחריות מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם לפתרון הסוגיה הפלסטינית. הוא לא הזכיר כי ארצו היא זו שמפריעה ליישום כל ההחלטות שקיבלו שני הגופים, או שמדינתו סיכלה באמצעות הווטו שלה, לפתור את הסכסוך ולו במידה הקטנה ביותר שעלולה לשרת את האינטרס של הפלסטינים.
אין ספק שהאמריקאים יודעים שהם חורגים מכל הגבולות בכך שהם מתנגדים לכל העולם ושוברים שוב ושוב את כל כללי ההיגיון הרטורי, המדעי והמעשי. אבל לא אכפת להם כי הם יודעים שכוח הוא הסיבה היחידה בעולם הזה. למעשה, אם נחליף את המילה "ישראל" בכל הטיעונים שהועלו בפני בית הדין הבינלאומי והאו"ם במילה "אמריקה", כל המאפיינים של פשעי מלחמה, רצח עם והפרות זכויות אדם נגד העם הפלסטיני. יחול בקלות.

בסופו של דבר, כולם יודעים שהישות הציונית היא רק מקל שאפשר לנצח איתו את ארצות הברית, ושהיא ממש לא ברת קיימא בלי הבסיס הראשי מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי.
לכן, הפלסטינים אומרים, בצדק, שהם נלחמים בארצות הברית – ובוודאי בברית הגלובלית שלה ובכל אלה שהיא מתארת ​​כ"שותפים" בכל מקום בעולם. נכון להיום, יש מלחמה כמעט עולמית שמובילה ארה"ב נגד תושבי רצועת עזה, והצבא שלה כולל את הישות. זה לא מוגבל למתן נשק קטלני להרוג פלסטינים, אלא זה חורג מזה להרתעת תומכים פלסטינים באזור, הגנה נואשות על מלחמתה שבוצעה על ידי הישות בפלסטין בגופים בינלאומיים, ויקריבו עוד מהתדמית המוסרית המתפוררת שלה על הבמה העולמית, ולהקריב אפילו את אוקראינה מול מתחרה.גיאו-אסטרטגית, ולקנות את החובות של כל מי שאפשר לקנות כדי לנטוש את הפלסטינים ולתרום להרחקתם מההיסטוריה.
אבל כשהפלסטינים שואלים את השאלה על החטא שחטאו כדי שארצות הברית עצמה תוכל לכפות עליהם את גורלם, לא פחות, הם יודעים יותר. הם יודעים שזה פחות קשור לגורל מאשר למקרה.

הפלסטינים היו במקרה במקום המתאים ביותר לנטיעת ישות זרה בלב המזרח התיכון, שם ניתן להקים בסיס קולוניאלי שיסכל את הפוטנציאל של האזור הערבי ויפעל נגדם כשוטר. היהודים היו במקרה הצבא של אל-קאעידה, וניתן היה לגייס את המיתולוגיה כדי לתת צורה לפרויקט.
בסופו של דבר, זה לא עניין פלסטיני ספציפי. זה הנושא של כל אזרח ערבי ולא ערבי באזור הזה. כך קורה שהתנאי להשלמת ההכנעה וה"חידוש" של "המזרח התיכון" כדי להפוך את אוכלוסייתו לעבדים טבעיים למטע ההשפעה האמריקאית והמערבית הוא הסרת הפלסטינים מפני הבסיס הקולוניאלי הציוני המתקדם. זה הכל.

כמובן, העם הערבי יודע שהכלל "אכלתי ביום שאכלתי את השור הלבן" חל על מה שקורה – לא מנקודת מבט רגשית, נוירוטית או דמיונית. הפלסטינים הם קו ההגנה האחרון. נטרולם יהווה כלי לסיכול כל תקווה להתנגדות וחופש.
ניתן בקלות לדמיין את האזור אם ההתנגדות הפלסטינית תקרוס והפרויקט הקולוניאלי המערבי יצליח לסלק את הפלסטינים מההיסטוריה. כולם יפעלו למען "ביטחון ורווחתה של ישראל", שתוביל את האזור במקל כי אין לו דרך אחרת.

היא בוודאי לא תשרת את האינטרסים של העמים הערבים, שעוינותם הלבבית כלפיהם נמצאת בבסיס אמונתם הדתית והאידיאולוגית. היא בוודאי תשרת את האינטרסים של המעסיקים אותה, מעסיקיה ומקור פרנסתה, שאין להם עניין בהתקדמות הערבים ובאפשרותם למצות את הפוטנציאל שלהם.
ארצות הברית – והמערב הקולוניאלי – מעולם לא קינאו ברווחתם של העמים הערביים או אחרים. הם מתייחסים לכולם כאל מועמדים טבעיים להשמדה, שם האינטרסים מדברים.

לכן, ארה"ב, בעלות בריתה, וכל אלה שהיא מכנה "שותפים" בכל מקום בעולם, מצטמצמים כעת למקום מושבו של נציג אמריקה במועצת הביטחון או נציג אמריקה בבית הדין בהאג כדי להגן על "ההיגיון" הג'נוסייד שלהם. כּוֹחַ. כולם מבודדים בצורה, אך מסוגלים לפרט במהות את "סדר העולם" הנורא עד להתגבשות פרויקט השחרור החדש, שסימניו מופיעים בפלסטין ונתמכים על ידי רוב עמי העולם.