הכיבוש מציג היום את תגובתו בפני הצדק הבינלאומי בנוגע לתוקפנותו נגד עזה

הכיבוש הישראלי מתכונן למסור את הדו"ח הרשמי שלו בפני בית הדין הבינלאומי ביום שני. הוא סוקר את טענותיו בדבר מחויבותו להחלטות קודמות של בתי המשפט, שחייבו את הכיבוש לנקוט בצעדים הדרושים למניעת רצח עם ברצועת עזה.

סביר להניח שהכיבוש יודיע לבית המשפט כי הוא מחויב ליישם את הוראותיו הקשורות להתרת כניסת סיוע הומניטרי לתושבי עזה, וכי נקט בצעדים למניעת רצח עם בפלסטינים ברצועת עזה, אפילו אם כי זה בא ביחד עם המשך התוקפנות שלה נגד רצועת עזה והפרתה של כל החוקים והסטנדרטים הבינלאומיים והמוסריים.

ראוי לציין כי ב-11 בינואר הגישה דרום אפריקה תביעה לבית הדין הבינלאומי לצדק, שקבעה את פעולותיה של ישראל בעזה כרצח עם, והוציאה צו המאלץ אותה להסיג את כוחותיה. ישראל דחתה את ההאשמות נגדה בישיבת בית המשפט – היום שאחרי.

בפסק דין זמני שניתן ב-26 בינואר, ביקש בית המשפט לצדק מישראל לנקוט באמצעים למניעת רצח עם בעזה והסתה ישירה אליו, ולשיפור המצב ההומניטרי ברצועה. כמו כן, דחה את הבקשה הישראלית לדחות את התיק. אך בתמורה היא דחתה את בקשת דרום אפריקה להורות על הפסקת אש.

הצדק הבינלאומי נתן לכיבוש חודש להגיש דו"ח מפורט על הצעדים שנקט בהקשר זה, שישראל צפויה ליישם ביום שני.

יום שני הוא היום השישי והאחרון לדיונים שעורך בית המשפט לצדק בנוגע להשלכות המשפטיות של נוהלי הכיבוש בשטחים הפלסטיניים הכבושים לבקשת העצרת הכללית של האו"ם.

ראוי לציין כי בחוות דעת מייעצת דומה קבע משרד המשפטים הבינלאומי בשנת 2004 כי בניית חומת ההפרדה בגדה המערבית הכבושה אינה חוקית, ודרש מישראל להסיר אותה מכל השטחים הפלסטיניים, כולל מזרח ירושלים ופרבריה. , עם פיצוי לנפגעים, אך ישראל לא מימשה את בקשת בית המשפט.

מאז 7 באוקטובר 2023, ישראל מנהלת מלחמה הרסנית ברצועת עזה, והותירה עשרות אלפי קורבנות, רובם ילדים ונשים, מה שהוביל לכך שישראל הופיעה בפני בית המשפט לצדק באשמת ביצוע "רצח עם". זו הפעם הראשונה, מאז הקמתה ב-1948, שישראל עומדת לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגוף השיפוטי הבינלאומי העליון.