ג'ו ביידן וגלידה… כאשר מנהיגים אוכלים וחפים מפשע גוועים ברעב בעזה

אנשים מתים מרעב ברצועת עזה, והורים מתרוצצים ומנסים למצוא אוכל להאכיל את הילדים הרעבים, מאמצי הכיבוש השתלבו להרוג אותם באיטיות ובכאב, לאחר שחלפו חמישה חודשים מאז חסם צבא הכיבוש ונתיניו. מחוץ לגבולות עזה ותלו אותם בחבל הרעב והאביון בתקווה שישברו את האיתנות האגדית של תושבי הארץ ואנשי ההיסטוריה.

בצד השני של העולם, שותק ושותף לרצח העם נגד אזרחים חפים מפשע, עומד נשיא המדינה החזקה בעולם ואוכל "גלידה" בסרקזם קיצוני, ובכל ביס הוא מדבר בכוח ובביטחון ש הכיבוש יפסיק את פעולותיו במהלך חודש הרמדאן הבא, כאילו האויב מכבד את החודש. אל-פאדהיל, או כאילו אל-ע'זי החל להבחין בין רעב לצום שנגמר בשובע, לבין רעב. אין לו סוף או תאריך ידוע לסיומו.

ג'ו ביידן סיים את ארוחת ה"גלידה" שלו והמשיך לדבר על עזה. הוא אוכל בשביל ההנאה, ותושבי עזה אוכלים כדי לחיות, כדי לברוח מטילים שרודפים אחריהם. כלומר, אם הם ישיגו את הנס וימצאו משהו ש ניתן להפיל בארץ שהפכה עקרה ושלא חי בה דבר מלבד הזיכרונות של בתים ובתי מגורים ישנים שאבניה הפכו לאפר שהרוח נשבה.

במשך שבועות פנו תושבי עזה להישען על הציוד הריק שלהם. לאחר שהמזון הפך לדל, הצמא גבר והסיוע מהעולם החיצון נותק, הורים הסתובבו וחיפשו מנות להאכיל את ילדיהם, או הכנת "פירורים" מלחם ומים, ברגע שהנס הושג, וחיטה נמצא בפינת האדמה שנבזזה.

ביידן ורוב מנהיגי העולם והפוליטיקאים אוכלים "גלידה" ואוכלים ברוגז ובפאר, והם לא רואים אמא בוכה לילד התינוק שלה אחרי שהתעורר מרעב, או זקן שנופל ממקלו, אחרי זה עץ נלעס על ידי תולעי אדמה. בעזה הכל נהיה רעב והכל נהיה דל, חוץ מהאיתנות שהתרבה, גברה והתעצמה.

הם, כלומר הפוליטיקאים הללו, ממשיכים בתמיכתם הסמויה בפשעי השמדת העם וממהרים למסכי הטלוויזיה לגנות ולהוקיע את הפעולה ה"ישראלית", תוך ציון זכויות אדם, בעוד הימין הקיצוני של הישות ממשיך לבצע את מעשיו. לא אכפת ממנהיג מדינה שאוכל "גלידה" ומחכה להפוגה כדי למכור לבוחריו שקר. מקווה לנצח שוב בבחירות.

ביידן אמר במהלך הופעתו בווידאו כי האמריקאים תמיד יזכרו אותו עם "כוסות וגלידה", בעוד שערבים יזכרו אותו בכל פעם שיראו ילד יתום בעזה, ויראו מסגד שפינותיו נהרסו וכנסייה שבגוניה הפעמונים הפסיקו לצלצל.