השר הירדני לשעבר: אכזבה אמריקאית חדשה

סמיח אל-מעאיתא

הנטישה של אמריקה את בעלות בריתה באזור הערבי חוזרת על עצמה מדי פעם, והסיפור אינו מפתיע, שכן אמריקה מחפשת את האינטרסים שלה ואת סדרי העדיפויות שלה, אבל גם אינטרסים אלה נמצאים ברמות ובסדרי עדיפויות שהערבים מתעלמים לרוב מחשיבותם.

התוקפנות הציונית נגד עזה היא אבן דרך חדשה בבגידה האמריקאית של בעלות בריתה באזור, ולא היה צפוי שאמריקה לא תהיה מוטה כלפי ישראל כי העניין הזה הוא מציאות היקום ולא רק אקסיומה של המדיניות האמריקאית. אבל מצב התפרקותה של ארה"ב בתוקפנות הצבאית הישראלית, הפרויקט המדיני לתוקפנות זו ויציבות התמיכה הפוליטית. המנדט שהעניקה וושינגטון לישראל היה שונה מכל מה שהיה קודם לכן, במיוחד מממשל ביידן, שהיה מראה סתירות עם נתניהו שבועות לפני התוקפנות.

גם מדינות ערב שאינן מסכימות עם חמאס ויש מחלוקות פוליטיות עמו, המשך התוקפנות במשך החודשים הארוכים הללו, על כל אבדותיה האנושיות, ההרג, המוות, העקירה הפנימית, הרעב והמחסור באספקת פרנסה, מהווה פוליטי והומניטרי. פגיעה בהם, והמשך התוקפנות, כפי שישראל מבקשת, יוביל את המטרה הפלסטינית לחיסול ולכל פגיעה. היא תשפיע על העם הפלסטיני, המציע קדושים ופצועים וחשוף לתנאים הומניטריים מסוכנים, בנוסף ההשפעות של תוקפנות זו על היציבות הכלכלית והפוליטית של האזור. כמו כן, המדינות המאמינות בשלום ותומכות בו הן היום המושפעות ביותר ממה שקורה בעזה.מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית מתמודדות עם איום העקירה שישראל לא מסתירה.

כוונותיה וצעדיה המעשיים בהשלמתו בעזה, כמו גם סכנתה בגדה המערבית, הן שתיים מהמדינות הקרובות לוושינגטון, ואף קיימות שותפויות בתיקים מרכזיים באזור כמו טרור, קיצוניות ועוד חשובים. קבצים.

לזכר בעלות בריתה של אמריקה מה שקרה בתקופת האביב הערבי כביכול, שבו הממשל האמריקני הגיע להבנות שפגעו בכמה מהמשטרים הפוליטיים הקרובים לוושינגטון, בנוסף ליחסים האמריקניים עם איראן, שהיו מלאים. של איומים מאז הופעת חומייני ועד היום, אבל כל המדיניות של וושינגטון הייתה שער חיובי לאיראן להתרחב… השפעתה באזור לפי המפה שאנו רואים היום, שמדינות ועמים ערביים משלמים את המחיר עבורה .
זה לא מקרה מפתיע של מעמדה של ישראל מול אמריקה, אבל המדיניות של וושינגטון בנוגע לתוקפנות נגד עזה כללה רק את ישראל במשוואה שלה מבלי לקחת בחשבון את האינטרסים של בעלות בריתה באזור, שחלקן מרגישות נבגדות שוב על ידי וושינגטון.