סופר ירדני: מדוע הפסקת האש עלולה להיכשל באל-אקצא؟

מאהר אבו טיר

כל הניתוחים חוששים ממה שעלול לקרות במסגד אל-אקצא במהלך השבועות הקרובים, ואולי המסוכן ביותר הוא לא להבין שאנו עומדים בפני ניסיונות טקטיים פונקציונליים להימנע מתזמון רגיש מאוד.

המשמעות של הנאמר כאן היא שיישות הכיבוש והצדדים המתערבים רוצים להימנע מהרחבת המלחמה, ומפיצוץ ירושלים, הגדה המערבית ופלסטין שנכבשו ב-1948 בזמן ספציפי הקשור לאל-אקצא. מסגד, חודש הרמדאן, ומלבד זאת, אנו עומדים בפני אותו הקשר, כלומר האיום על מסגד אל-אקצא במשך שנים.

זה אומר שהימנעות מההפצצה באל-אקצא קשורה רק לארבעה שבועות, משך הרמדאן, ואין פירושה שום פתרון קיצוני וקבוע לאור האיומים הישראלים לאורך השנה, ואיומים אלו לא ימנעו את הרמדאן השנה. או באופן שחלקם מדמיינים, כפי שראינו, למשל, בשנה שעברה את המשך הפשיטות.למסגד אל-אקצא בחודש הרמדאן, והיינו עדים לכך לפני מלחמת 2021, אבל הפשיטות של השנה שלא יהיו. עצור בא בזמן עקוב מדם הקשור לנוכחותם של יותר ממאה אלף אנוסים ופצועים, והמשך הפשעים הישראלים נגד ילדים, נשים, קשישים וחפים מפשע.

ישראל עצמה מעלה את תנאיה לגבי מסגד אל-אקצא ברמה הגבוהה ביותר, למטרה מסוימת, כלומר עשיית ויתורים חלקיים ומוגבלים בהמשך, כדי להופיע כישות שהגיבה ללחצים בינלאומיים. היא הודיעה בעבר כי תעשה למנוע מתושבי הגדה המערבית ופלסטין שנכבשו ב-1948, ומכל מי מתחת לגיל שבעים, מתושבי ירושלים, להיכנס לאל-אקצא, ומאוחר יותר תיקנה את הצהרותיה כדי לומר שתאפשר לכל הקבוצות הקודמות, למעט תושבי הגדה המערבית, ויטיל הגבלות על תושבי ירושלים,כך, האותות מדורגים, במקביל להסרת סמכויות הביטחון מהשר לביטחון לאומי בנוגע למסגד אלאקצא, בניסיון להרגיע את המצב, כאשר בתמורה קופץ שר המורשת הישראלי, עמיחי אליהו. נכנס ואומר לרדיו של צבא ישראל שיש למחוק את המונח שנקרא חודש הרמדאן, ויש למחוק את החשש מהחודש הזה, כלומר אותו שר שקרא בעבר להטיל פצצה גרעינית על הפלסטינים בעזה סטריפ, בהקשרים מטורפים שמבטאים את רמת העבריינות.

אבל הסיפור לא קשור רק למה שקורה באל-אקצא, או ברצועת עזה, ועלינו לציין כאן שהמצב בפלסטין שנכבשה ב-1948, ובירושלים, הוא גרוע ביותר מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית. ישנם לחצים ביטחוניים מדי יום, איומים, רדיפות ומעצרים גם ברמת נציגי הכנסת והמפלגות, ביניהם, למשל, מעצרו של מוחמד ברקה, ראש ועדת המעקב העליונה לפלסטינים של 1948, האחרון נובמבר, והתנהגות זו לוותה גם בצעדים חסרי תקדים.המטרה היא לא לחזור על הניסיון של פלסטין הכבושה ב-1948 במהלך מלחמת 2021, ולכבול את הפנים הפלסטיני בכל דרך. כל זה מלווה בפשעים המתרחשים בגדה המערבית, והמדיניות הישראלית הזו מכוונת, בחישובים אסטרטגיים, לבודד את כל הגושים האנושיים הללו מהתגובה וממסגד אל-אקצא. לסיכום, ולגבי תזמונים ספציפיים הקשורים, למשל, לחודש הרמדאן, ולגרום לעזה לבדה, הנטרפת על ידי ישראל, ליחידה. זה יוצא בצורה הפלילית שאנו רואים.

בכל מקרה, ניתן לומר כי הימנעות מהפיצוץ באל-אקצא היא ניסיון שלא יצליח בדרך המהנדסת או צפויה באמצעות הסדרי שביתת נשק אפשריים, או שיפור תנאי הכניסה לאל-אקצא. תיק פתוח על כל השלכותיו הדתיות, הפוליטיות והלאומיות, שעלול להתפוצץ בקנה מידה גדול תוך חודש. הרמדאן, למרות כל הניסיונות לכבות את השריפה מאז ימים אלו, קשור גם למכלול של מה שכל הפלסטינים מחוץ לעזה הרצועה חשופה למטרות, הטרדה, הרג, לחץ והתעללות מדינית, כלכלית וביטחונית על בסיס יומי, במסגרת עיסוק זה.