סיעות ההתנגדות: ניהול המציאות הפלסטינית הוא עניין לאומי פנימי בו לא נאפשר לאף אחד להתערב

בסיעות ההתנגדות אישרו היום, שבת, כי יום השנה ליום האדמה השנה מגיע לאור קרב שיטפונות אל-אקצא, בו ביצעה ההתנגדות שינוי אסטרטגי במאבקה בכיבוש, וחשפה את שבריריותה מול זכויות הפלסטינים, הקוראים במקביל להתנגש עם הכיבוש ותומכיו בכל החזיתות ולהגן עליו.המחיר על פשעיו.

הפלגים אמרו, בהצהרה שהגיעה למרכז המידע הפלסטיני, את ההכרח בפעולה מיידית לבלימת הכיבוש, לעצור את תוקפנותו ולסיים את מלחמת העם שהוא מבצע בעזה.

הפלגים הביעו את דחייתם מכל הסכם או עסקת חליפין עם הכיבוש ללא הפסקה כוללת של התוקפנות, החזרת העקורים, נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, מחסה ושיקום, שבירת המצור, פתיחת המעברים והבאת סיוע.

היא הוסיפה, "הדיבור של מנהיגי הכיבוש על הקמת כוח בינלאומי או ערבי לעזה הוא אשליה ותעתוע, ושכל כוח שנכנס לרצועה הוא דחוי ואינו מקובל, ושהוא כוח כובש ויטופל. לפי תיאור זה."

הפלגים העריכו גם את עמדת מדינות ערב שסירבו להשתתף ולשתף פעולה עם הצעת מנהיגי הכיבוש.

היא אישרה שוב כי ניהול המציאות הפלסטינית הוא עניין לאומי פנימי שלא יאפשר לאף אחד להתערב בה, וכי כל הניסיונות ליצור ממשלים אלטרנטיביים שיעקפו את רצון הפלסטינים ימותו לפני לידתם ולא יצליחו.

היא ציינה כי "האנשים שכתבו מחדש את ההיסטוריה בדמם ובאיתנותם, שום כוח עלי אדמות לא יוכל לכבוש או לקחת מהם את רצונם, גם אם כל כוחות הרשע, בראשות אמריקה והכיבוש, יתאחדו כדי להשיג זה."

הפלגים קראו לפלסטינים, להמוני האומות הערביות והאסלאמיות ולאנשים החופשיים בעולם לעסוק במישרין ובעקיפין עם הכיבוש ותומכיו בכל החזיתות, לשלם את המחיר על פשעיו, לתת לו דין וחשבון. , לבודד אותו, ולהתנגד לו בכל האמצעים והצורות.

סיעות ההתנגדות סיכמו בהדגשה שהדם הפלסטיני יישאר עד חי לגדולתה של הארץ הפלסטינית ולצדקת עניינה, ושהדם והקורבנות יהיו קללה שרודפת את הכיבוש, את עוזריו ואת כל הנכשלים. , ויהווה דלק לניצחון, חופש, עצמאות והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים.

היום מציינים 48 שנים ליום האדמה, שבא לאחר המרד הפלסטיני בשטחים הכבושים ב-1948, נגד מדיניות העקירה והייהוד שנוקט הכיבוש הישראלי.

היום מציינים 48 שנים ליום האדמה, שבא לאחר המרד הפלסטיני בשטחים הכבושים ב-1948, נגד מדיניות העקירה והייהוד שנוקט הכיבוש הישראלי.

אירועי יום האדמה, אותו מציינים הפלסטינים בשורה של אירועים, חוזרים ל-30 במרץ 1976, אז התקוממו פלסטיני הפנים נגד תפיסת הכיבוש של כ-21,000 דונם של אדמות מכפרים פלסטינים באזור הגליל, כולל ערבא, סכנין, דיר חנא, ערב אלסעד ואחרים בעד הקמת התנחלויות נוספות במסגרת התוכנית ל"ייהוד הגליל".

באותו יום הכריזו הפלסטינים על שביתה כללית, והכיבוש ניסה לשבור אותה בכוח, מה שהוביל לפרוץ עימותים שהביאו למותם של שישה פלסטינים ולפציעתם ולמעצרם של מאות.