השר הירדני לשעבר: עזה לאחר ההצגה

סמיח אל-מעאיתא השר הירדני לשעבר

אולי מה שחמאס קיווה או אולי ציפה לו הוא שתגובת איראן לישראל תהיה חזקה ויעילה, תפעיל לחץ על נתניהו וצבא הכיבוש ותגביר את ההזדמנות לסיים את התוקפנות בעזה, אבל מה שקרה ב"ליל מעצרה של ישראל" אכזב את האנשים הקרובים אליה ביותר, בנוסף לשמחתם של מתנגדי איראן על כך שנקודת המבט שלהם היא שאיראן משתמשת בסוגיה הפלסטינית לטובת הפרויקט הפרסי שלה ואינה עוסקת בנושא מבחינה אסטרטגית.

אולי בעלות בריתה של איראן בעזה קיוו או ציפו לתגובה איראנית שתערבב את הקלפים לתוקפנות נגד עזה, תבלבל את נתניהו ותפגע בו פוליטית אולי ציפו שאיראן, שהוציאה כמויות מסחריות של איומים, תיצור איזון חדש של הכוח בעזה בשטח עם התגובה הצבאית שלה, אבל מה שאיראן עשתה היה להכשיל את מי שציפו. חלקם שונים ממה שהם, שכן איראן פועלת להפוך את כולם לקלפים בפרויקט הפרסי שלה, ולא. כדי שהיא והקלפים שלה יהיו בשירות העניין הפלסטיני.

מה שאיראן עשתה הפך את עזה, לאחר התגובה האיראנית, למצב חיובי יותר עבור נתניהו וצבא הכיבוש ישראל טובה במלאכת תפקיד הקורבן, כפי שעשתה לאחר ה-7 באוקטובר, והיום היא משחזרת את האמריקני-מערבי. ברית שעמדה איתה ואז חלק ממאפייניה התערערו במהלך התוקפנות, וכיום היא נמצאת בעמדה שמאפשרת לשחרר אותה בשל הלחץ עליה ממדינות רבות ואף מוושינגטון בגלל המצב ההומניטרי בו עַזָה.

נתניהו לא רצה הסכם חילופין או הפסקת אש הומניטרית, אבל הוא נאלץ לנהל משא ומתן כדי להתנגד ללחץ מוושינגטון ומשפחות האסירים ביקשו לעבור לעסקה לסיום המלחמה, ולכן נדרשה נסיגה ישראלית מוחלטת מעזה והפסקה מוחלטת של התוקפנות, ומסיבה זו לא ניתן היה להגיע להסכמה. מכיוון שנתניהו, שמתכונן לפלישה לרפיח, היה מוכן שלא לעמוד בתנאי וושינגטון לגבי אזרחים, אבל היום, בגלל ניצול מה שקרה, הוא יוכל יותר להתגבר על כל לחץ.

ודאי שצורת מבצעי הכיבוש הצבאי השתנתה בשלבים האחרונים למבצעים איכותיים ללא צורך בכניסת מספרים גדולים, ויש ניסיונות להגביר את החיסולים בדרג הראשון, השני ואף השלישי בחמאס, אך הכיבוש יתקדם לקראת השלמת הפרויקט המדיני והצבאי שלו בעזה בשלבים הקרובים.
חמאס, שניסה להפוך את המשא ומתן ההפוגה ההומניטרי למשא ומתן לסיום התוקפנות, אולי הושפע יותר מכל מהתגובה האיראנית הרשמית, שפרטיה סוכמו עם אמריקה, ואולי קיווה שהתגובה תהיה נשק בידה בחתירה לעצור את המלחמה ולא להיפך.

יהיו הפרטים אשר יהיו, החשיבה על שלב המשא ומתן על סיום המלחמה חייבת להתחיל בכל צורת המבצעים הצבאיים ברפיח, מה שמגיע אחרי רפיח הוא עסקה גדולה לסיום התוקפנות לפי הנתונים בשטח ובאזור. אולי המציאות הפוליטית, שהיא מקצועית בעסקאות ובהבנות ואז מצדיקה אותן, היא המסוגלת ביותר לגבש עסקת קצה, שהיא הכי קרובה לפלגים של עזה.