האם ישראל תתקוף את רפיח ותתעלם מכל "הלחצים" לעצור את התוקפנות؟

הסופר הירדני זאיד אל-דכיל

למרות הודעת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על דחיית מועד המבצע הקרקעי ברפיח, מדרום לרצועת עזה, מדדים ונתונים בשטח מצביעים על כך שצבא הכיבוש ממשיך במבצע הצבאי שלו לעבר רפיח.

משקיפים סבורים כי ההחלטה לדחות את המבצע היא תמרון מדיני של נתניהו, שכן כל הנתונים עד לרגע זה מצביעים על כך שהוא לא ויתר על מטרתו שצבא הכיבוש ישלוט וינהל את כל שטחי רצועת עזה, ביודעו שהוא עשוי לקחת בחשבון ביקורת בינלאומית, במיוחד מקריאת ארצות הברית של אמריקה לצורך לפנות אזרחים ברפיח.

צבא ישראל הודיע ​​על זימון שתי חטיבות של כוחות מילואים לביצוע פעולות נוספות ברצועת עזה, באמתלה של "המשך ההיערכות להגנה ושמירה על ביטחון האוכלוסייה", על פי כלי תקשורת בעברית.
חבר הפרלמנט הירדני לשעבר ד"ר. הייל אל-וודאן אלדג'ה אמר כי "העיתוי של החלטת נתניהו לדחות את הפלישה לרפיח ללא הגבלת זמן עשוי להעיד על הקשר של החלטה זו למתקפה האיראנית על הישות הישראלית, שלוותה בהשתתפות ארה"ב. בריטניה וצרפת בהתמודדות עם הצעדות והטילים האיראניים, ובגינוי המתקפה הבינלאומית, במה שניתן להסביר על הישות להחזיר את התמיכה והאהדה האמריקאית והמערבית בפרט, שחסרה לה, במיוחד עם אזהרות בינלאומיות מפני הקטסטרופליות". השלכות הומניטריות שתהיה לפלישה זו לאור נוכחותם של כ-1.4 מיליון עקורים פלסטינים ברפיח.

הוא ציין כי איומי הפלישה הקודמים נקטו בשיטה שהובילה לחילוקי דעות ומתחים חסרי תקדים ביחסי הישות עם אמריקה ומרבית מדינות אירופה, והגיעו לכדי איום לשנות את מדיניותה ועמדותיה כלפיה, בנוסף להתמודדות עם זה. תקיפה, כהזדמנות לנתניהו להתאחד בתוך הכיבוש, ואולי לצאת מהביצה של ה-7 באוקטובר האחרון, מה יבוא לידי ביטוי באירועים המתרחשים בעזה בדמות תגובה ישראלית ללחצים אמריקאים, אירופאים ובינלאומיים. , ובכך פריצת דרך בהיבט ההומניטרי, הקשורה להגברת כניסת המזון, הסעד והסיוע הרפואי לעם הפלסטיני הנצור, ושיפור ההזדמנויות לסגירת עסקאות חילופין והפוגה זמנית בין הישות לבין ההתנגדות הפלסטינית מסמן הפסקת אש.

על פי הצהרות מהכיבוש, שפורסמו לפני המתקפה האירנית עליו, ממשלת הכיבוש התכוונה לפלוש לרפיח, ליצור מחנות לעקורים פלסטינים מעזה ומחלקים רבים ברצועת עזה, בעוד שנתניהו אישר מוקדם יותר כי הלחץ הבינלאומי המופעל על הישות לא תניא אותה מביצוע פעולה צבאית ברפיח.
מצדו, נשיא החברה הירדנית למדע המדינה, ד"ר. חאלד שנייקאת,ממשלת ישראל, עד לרגע זה, נרתעה מכניסה לרפיח, ולגבי המשודר בתקשורת העברית, בין אם בארגון השידור הרשמי ובין אם בכלי תקשורת אחרים, נציין כי קיימת סתירה וחוסר עקביות באלו. הצהרות, כי צבא הכיבוש ממשיך בפעילותו הצבאית ברצועת עזה, במרכז כמו מחנה נוסייראת או אזורים אחרים ללא עצירה, וגם רפיח ממוקדת בתקיפות אוויריות, ומתחמי מגורים רבים מפוצצים לחלוטין.

הוא הוסיף, אם כן, הדבר נותן אינדיקציה לכך שצבא הכיבוש ממשיך בפעילותו הצבאית עד כה, וציין כי ישנה תשישות שפקדה את צבאו עקב משך המבצע, ועל כך מדווחים גם כלי תקשורת בעברית. , בנוסף לחשיפתו לפציעות ולאבדות גדולות, ולכן היא ממתינה בהתקפה עד שתשלים את שליטתה בכל תחומי הגזרה.
הוא סיכם: עד לרגע זה נראה שהכיבוש לא ויתר על מטרתו, כאשר צבאו שולט ומנהל את כל שטחי רצועת עזה, ואולי אם המבצע יימשך בקצב הנוכחי, עלול לקחת זמן להגיע. רפיח, בידיעה שהיא עשויה לקחת בחשבון ביקורת בינלאומית, במיוחד של ארצות הברית, על הצורך בפינוי אזרחים מרפיח.

הוא הוסיף כי "מה שמעכב או מאיץ את כניסת רפיח הוא היקף ההפסדים שעלולים להיגרם לצבא הישראלי, וכתוצאה מכך הוא עשוי לשקול מחדש את חישוביו בנוגע לכניסה לרפיח, ולכל אזורי רצועת עזה, מכיוון שהוא חשופה להתנגדות קשה המעכבת רבות מהתוכניות המבצעיות שלה".
מרשות השידור הרשמית נמסר כי "נתניהו החליט לדחות את המבצע הצבאי ברפיח", וציין כי "ההחלטה התקבלה על ידי בכירים בדרג המדיני במהלך הימים האחרונים בתל אביב", והסבירו כי המבצע נדחה שוב ושוב בשל החששות שהביעו האמריקנים מ… המספר הגדול של העקורים בדרום רצועת עזה, אך היא ציינה כי צפויים להימשך דיונים בנוגע לתהליך רפיח בין הממשל האמריקני לבין פקידי הישות.

בתורו, פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ירמוך בירדן, ד"ר. מוחמד ח'יר אל-ג'רואן אמר כי ניתן להסתכל ולנתח את הסיבות לדחיית המבצע הצבאי של הכיבוש ברפיח בכמה הקשרים פנימיים, אזוריים ובינלאומיים, וניתן לסכם אותם כך: הצורך של הכיבוש בהיערכות צבאית רבה יותר להשיג את מטרותיה בעיר, ובראשם שחרור בני ערובה וחיסול תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס, בפרט שלשום זימנה הישות שתי חטיבות מילואים להשתתף בפעולות הצבאיות הנמשכות ברצועת עזה.
הוא הוסיף: בהקשר זה מבקש הכיבוש לדחות את ההחלטה על המשך ניהול משא ומתן והבנות ולפתור חילוקי דעות עם הצד המצרי בנוגע למסע שלו לשלוט בציר צלאח א-דין (פילדלפיה) לאורך גבול עזה עם מצרים.

הוא ציין כי "ישראל מבקשת, עם ההחלטה לדחות, לדון בתגובת חמאס להצעת שביתת הנשק, שכללה שלושה שלבים, החל מנסיגת כוחות הכיבוש לגבול ההפרדה בשלב הראשון, חילופי שבויים. והחזרת העקורים צפונה, עם הכרזתה על הפסקת אש בשלב השני, כאשר השלב כולל. השלישי הוא סיום המצור והתחלת תהליך השיקום".

הוא סיכם: כמו כן, אחת הסיבות החשובות להחלטת הדחייה היא התמודדות עם לחצים פנימיים וחיצוניים לגבי התגובה לתקיפה האיראנית וגודל התגובה הזו, שכן מועצת המלחמה של הישות דנה בתקיפה האיראנית וכיצד להתמודד עמה. באופן שמצמצם את הלחצים הפנימיים של התנועות השונות ברחוב שלה, בעיקר הימין הקיצוני, שדרש תגובה חזקה ונחרצת, היא מרתיעה את איראן מלחזור על מתקפה כזו, ובמקביל לוקחת בחשבון את האמריקנים והן. אזהרות אירופה על תגובתו וקריאותיהן לו לנהוג באיפוק ולא להרחיב את בסיס הסכסוך באזור עמדת ארצות הברית וסיועה להדפת מצעדים וטילים איראניים גרמו להנהגת ישראל לקחת בחשבון. לחצים בינלאומיים.

הוא אמר: אין ספק שההחלטה לדחות באה על רקע התמרון והשאיפה של הכיבוש ליצור תנאים טובים יותר, במקביל למבצעו הצבאי ברפיח, לאור הדחייה הבינלאומית והאזורית הגדולה של צעד כזה ההחלטה לבטל את המבצע אינה סבירה, מכיוון שממשלת המלחמה רואה את ניצחונה המוחלט על ידי כניסה לרפיח ושליטה בו, שכן המשמעות היא, מנקודת מבטו של הכיבוש, חיסול חמאס במעוזו העיקרי, חילוץ השבויים והשגת השבויים. כל מטרותיה הצבאיות בעזה לאחר המבצע ב-7 באוקטובר.

ישראל פתחה בעשרות תקיפות אוויריות על רצועת עזה בלילה שבין ראשון לשני האחרון, ואילו תל אביב אישרה כי המתקפה האיראנית לה הייתה נתונה, שהעלתה חשש להסלמה אזורית, לא תסיט את תשומת לבה מהמלחמה שהיא מנהלת במדינה. הרצועה הנצורה, בזמן שהמדינות המתווכות מנסות להגיע להפוגה בעזה, גובר החשש מפני תוכנית ציונית לפתוח במבצע קרקעי ברפיח.