איחוד האמירויות מביעה סולידריות עם מצרים ומגנה את עמדת ישראל בנוגע לציר פילדלפי

איחוד האמירויות הודיעה היום (רביעי) כי היא מביעה "סולידריות עם מצרים ומגנה את ההצהרות הישראליות לגבי ציר פילדלפי" – הסמוך לגבול בין רצועת עזה למצרים.
ההצהרה מגיעה אחרי ששורה של מדינות ערביות גינו את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהדגיש כי ישראל חייבת לשמור על שליטה בציר פילדלפי לטובת ביטחונה. בין המדינות היו ירדן, סעודיה וקטאר.
בהודעת איחוד האמירויות נכתב: "איחוד האמירויות גינתה בתוקף את ההצהרות הישראליות הפוגעניות בהקשר זה, המאיימות על היציבות האזורית ומסתכנות בהחמרת המצב הנוכחי".
נוסף על כך, במשרד החוץ של איחוד האמירויות שיבחו את "מאמצי התיווך הנרחבים שננקטו על ידי מצרים, קטאר וארה"ב כדי להגיע להפסקת אש ולשחרר את החטופים".
באיחוד האמירויות הביעו תקווה שמאמצי התיווך יובילו לסיום המלחמה בעזה.
מוקדם יותר, גורם בארגוני ההתנגדות הפלשתיניים הדגיש כי בחמאס לא יקבלו נסיגה מציר פילדלפי בשלב השני להסכם לשחרור חטופים.
לדברי הבכיר הפלשתיני, ראש המוסד דויד ברנע הודיע למתווכות שישראל מסכימה ליסוג מציר פילדלפי בשלב השני של ההסכם לשחרור חטופים והפסקת אש, אבל דבר לא מקובל מבחינת חמאס.
הבכיר הפלשתיני אמר כי "חמאס מתעקש על נסיגה של הכוחות מהציר בשלב הראשון מפני שאין ערבויות בטוחות שנגיע לשלב השני".
בתוך כך, ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח מפי גורמים אמריקנים כי הטיוטה הבאה להסכם צפויה להיות מפורטת יותר ממה שמכונה "הצעת הגישור" שהוגשה בחודש שעבר.
על פי הדיווח, הטיוטה אמורה לפרט כיצד יתנהלו שחרורי החטופים והאסירים הביטחוניים.
גורמים אמריקנים שצוטטו בעיתון ציינו כי נראה שמנהיג חמאס יחיא סינוואר לא מעוניין לחתום על הסכם, אפילו שבארגון חמאס מעוניינים בסיום המלחמה.
מצרים מתנגדת
העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" דיווח כי מצרים הודיעה אתמול לישראל בערוצים דיפלומטיים כי לא הייתה מרוצה מהמפה שבה השתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים ביום שני.
לפי הדיווח, חוסר שביעות הרצון נבע מכך שציר פילדלפי הופיע כשטח צבאי, בניגוד להסכמי קמפ דיוויד.
בכתבה נמסר כי טרם מסיבת העיתונאים התנהלו מגעים בין גורמים ישראלים ומצרים, שבמהלכם העביר נתניהו מסר לקהיר שהוא מוכן לנהל משא ומתן על ציר פילדלפי בשלב השני של המשא ומתן לעסקה.
עם זאת, גורמים רשמיים במצרים סירבו והדגישו כי יקבלו רק התחייבות ליציאה מהציר, גם אם זה יהיה בשלב מאוחר יותר, ולא יסכימו למשא ומתן על גורל האזור.