דו"ח על הנזקים וההפסדים בעקבות היעדרותם של הפועלים הפלסטינים בישראל

מאז פרוץ המלחמה בעזה, שוק העבודה בישראל חווה השלכות חמורות בעקבות היעדרותם של הפועלים הפלסטינים, כאשר ענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה מסתמכים במידה רבה על כוח עבודה זה.

ההפסדים הכספיים שנגרמו כתוצאה מההיעדרות מוערכים במיליארדי שקלים, לצד השפעות חברתיות וכלכליות, שהביאו להחרפת הביקורת כלפי הממשלה מצד איגודי העובדים והענפים הכלכליים שנפגעו.

נתונים ומספרים הקשורים להפסדים

– מספר הפועלים הפלסטינים בישראל לפני פרוץ המלחמה על עזה: כ-165,000 עובדים פלסטינים עבדו בישראל ובהתנחלויות, מתוכם כ-130,000 בעלי אישורי עבודה רשמיים וכ-35,000 ללא אישור.

השפעת ההיעדרות על הכלכלה הישראלית

-על פי הערכות משרד האוצר, היעדרם של הפועלים הפלסטינים גרם לנזק כלכלי של יותר מ-4 מיליארד ש"ח (כ-1.2 מיליארד דולר) ברבעון הראשון של המלחמה, כאשר ענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה סובלים ממחסור חמור בכוח אדם.

-כ-50% מאתרי הבנייה מושבתים, בעוד שהאתרים הפעילים פועלים בכ-30% בלבד מיכולתם.

 41%-מאתרי הבנייה בתל אביב ובאזורים המרכזיים ו-58% מהאתרים באזור ירושלים נסגרו מאז תחילת המלחמה.

עמדות איגודי העובדים והקבלנים

– איגודי העובדים: חלק מאיגודי העובדים דרשו להפסיק להעסיק עובדים פלסטינים ולהביא כוח אדם זר מיומן, בעוד שמוסדות אחרים, כמו התאחדות הקבלנים והבונים, מדגישים את הצורך בהחזרת העובדים הפלסטינים לשוק העבודה הישראלי כדי להימנע מהפסדים נוספים.

– התאחדות הקבלנים והבונים: ביקרה את הממשלה בשל המחסור בעובדים פלסטינים, כאשר ישראל ניצבת בפני מחסור של כ-140,000 עובדים בענף הבנייה, ודרשה להביא כ-50,000 עובדים זרים חדשים לצד מתן 40,000 אישורי עבודה לפלסטינים.

עמדות הממשלה ותוכניות להחלפת כוח האדם הפלסטיני

– עמדת הממשלה הימנית: הממשלה הימנית מקדמת את תוכנית "שמירה על הביטחון", הכוללת הבאת כ-80,000 עובדים זרים מסין, הודו, תאילנד, סרי לנקה ומדינות נוספות לעבודה בענפי הבנייה והחקלאות, במקום הפלסטינים.

– המוסד הביטחוני: המוסד הביטחוני בישראל קורא להחזיר את הפועלים הפלסטינים בהדרגה, תוך התחשבות בכך שהיציבות הכלכלית בגדה המערבית עשויה לסייע להרגעת המצב ולמנוע הסלמה.

ההשפעות החברתיות והנפשיות על הפועלים הפלסטינים

– המתיחות הביטחונית וההסתה הגוברת נגד הפועלים הפלסטינים יצרו חשש בקרבם לגבי חזרתם לעבודה בישראל לאחר פתיחת נקודות הבידוק.

– תגובות הפועלים הפלסטינים: חלק מהעובדים הביעו תחושות של תסכול וחשש מהחזרה לעבודה על רקע האווירה העוינת הגוברת, ועל כך שייתכן שיחשבו אותם ל"מחבלים" ללא כוונה תחילה.

סיכום

הדו"ח מציין שהיעדרם של הפועלים הפלסטינים גרם לנזקים כבדים לכלכלה הישראלית, במיוחד בענפי מפתח כמו בנייה וחקלאות.

למרות שהממשלה פועלת להחלפת כוח העבודה הפלסטיני, איגודי העובדים והמוסדות הביטחוניים מזהירים מהסכנות הטמונות במדיניות זו ליציבות בגדה המערבית ולכלכלה הישראלית.