חמאס מתמודדת עם אתגרים אסטרטגיים המאיימים על העתיד שלה

בעיצומה של המלחמה הישראלית המתמשכת בעזה, ניצבת חמאס בפני שורת אתגרים אסטרטגיים המשליכים על עתידה.
במאמר שפורסם ב"מעריב", מציין הדיפלומט הישראלי לשעבר מיכאל הררי ארבעה אתגרים עיקריים המאיימים על התנועה:
שליטה ברצועת עזה לאחר המלחמה
האתגר הראשון הוא קביעת אופי השליטה ברצועה לאחר סיום המלחמה. על אף המכות הקשות שספגה חמאס, השאלה לגבי ניהול הרצועה נותרה פתוחה, במיוחד בהיעדר גורם חיצוני שמוכן לקחת אחריות. ייתכן שהרשות הפלסטינית תחזור לשליטה אזרחית מוגבלת, מה שיאלץ את חמאס להתאים את עצמה למצב החדש תוך שמירה על השפעתה.
מאזן הכוחות הפנימי
האתגר השני נוגע לאיזון הכוחות בין הנהגת חמאס הפנימית בעזה לבין הנהגתה החיצונית. הארגון, שאיבד מנהיגים בולטים בלחימה, יידרש להגדיר מחדש את מוקדי הכוח שלו בין עזה והנהגתה בחו"ל.
כיווני הפעולה האזוריים
האתגר השלישי הוא קביעת הכיוון האסטרטגי של חמאס ביחסיה האזוריים. קשריה ההדוקים עם איראן ועם חזבאללה השפיעו עליה באופן משמעותי, אך מדינות המארחות את הנהגתה, כמו קטאר וטורקיה, עשויות לעצב מחדש את זהותה ותפיסתה הפוליטית.
נוכחות בגדה
האתגר הרביעי קשור לשימור כוחה בגדה המערבית. התמיכה הציבורית בפלסטינים נמשכת למרות המלחמה, אך יכולתה של חמאס לחזק את מעמדה שם תלויה ביחסיה עם הרשות הפלסטינית ובצעדים שינקטו ישראל.
לנוכח אתגרים אלו, עתידה של חמאס תלוי בהתפתחויות האזוריות והבינלאומיות וביכולתה לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלה.