אייזנקוט מציג תנאים להקמת הממשלה הישראלית הבאה ומתחייב לבטל את הרפורמה המשפטית

יו"ר מפלגת "ישר" הישראלית, גדי אייזנקוט, הודיע כי בכוונתו לנצל את מה שהגדיר כרוב הפרלמנטרי המתנגד לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כדי לקדם שינויים פוליטיים וחקיקתיים נרחבים. בין היתר, הוא הציג את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי 7 באוקטובר 2023, הטלת חובת שירות צבאי או לאומי על כלל האזרחים וביטול החקיקה הקשורה לתוכנית הרפורמה המשפטית.

בהודעה מפורטת שפרסם לאחר פגישתו עם ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, במוצאי שבת, אמר אייזנקוט כי בכוונתו לפעול להקמת קואליציה ממשלתית רחבה שתחליף את ממשלת נתניהו, בעקבות הבחירות שנערכו ב-27 באוקטובר האחרון.

לדבריו, סדר העדיפויות שלו בכנסת הבאה יכלול הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר והמחדלים שקדמו להם וליוו אותם, חיוב כלל הישראלים בשירות צבאי או לאומי, הגדלת מספר המתגייסים לצבא וביטול החקיקה הקשורה לתוכנית הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת.

אייזנקוט הדגיש כי קביעת הכיוון הפוליטי של ישראל צריכה להיות בסמכות הרוב הפרלמנטרי ולא בידי הממשלה היוצאת, וציין כי תוצאות הבחירות צריכות לבוא לידי ביטוי בהרכב הממשלה הבאה.

אייזנקוט הציג ארבעה עקרונות שלדבריו יהוו בסיס להשתתפותו בכל קואליציה ממשלתית: הכרה ב"ישראל" כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; מחויבות לערכי מגילת העצמאות; הטלת חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי על כלל האזרחים; והכרה בתנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס כארגון טרור, לצד פעולה לפירוק יכולותיה הצבאיות והממשלתיות ברצועת עזה.

לדבריו, כל חבר כנסת שיקבל את העקרונות הללו ויהיה מוכן לשאת באחריות יוכל להיות שותף בממשלה הבאה. הוא הוסיף כי הוא שואף להקים ממשלה ציונית רחבה שתציב את האינטרס הלאומי מעל לשיקולים מפלגתיים.

עוד קרא להימנע מהליכה לבחירות חדשות, וטען כי שיעור ההצבעה הגבוה והאתגרים הניצבים בפני ישראל מחייבים את המפלגות להשקיע מאמצים בהקמת ממשלה יציבה, ולהימנע ממשבר פוליטי ממושך.

בנוגע לאיראן, הודיע אייזנקוט כי תמיכתו בכל פעולה צבאית לפני הקמת הממשלה החדשה תוגבל לתגובה לאיומים ישירים ומיידיים, שלא ניתן לדחות את הטיפול בהם עד להשבעת הממשלה.

הוא הזהיר כי השבועות הקרובים יהיו מורכבים לנוכח המגעים הפוליטיים והניסיונות להרכיב קואליציות, ואמר כי התקופה תתאפיין ב"תמרונים פוליטיים ובשקרים". עם זאת, הדגיש כי הוא נחוש להמשיך לפעול להשגת יעדיו.

על פי התוצאות הסופיות שפרסמה ועדת הבחירות, גוש נתניהו זכה ב-53 מושבים, לעומת 48 מושבים לגוש האופוזיציה בהובלת אייזנקוט, ואילו המפלגות הערביות קיבלו 19 מושבים. שיעור ההצבעה בבחירות עמד על 77.9% – הגבוה ביותר זה עשרות שנים.

תוצאות אלה מציבות את שני הגושים בפני מבוי סתום פוליטי, שכן כל אחד מהם זקוק לתמיכה נוספת כדי להגיע לרוב הדרוש, העומד על 61 מתוך 120 מושבים בכנסת, ולהקים ממשלה יציבה.

לגוש נתניהו יתרון מספרי על פני גוש אייזנקוט, אך אין ביכולתו להקים ממשלה על בסיס מספר המושבים הנוכחי, והוא זקוק לגיוס תמיכתם של לפחות שמונה חברי כנסת נוספים.

מנגד, גוש אייזנקוט יכול להגיע תאורטית ל-67 מושבים אם יצליח להגיע להסכמות עם המפלגות הערביות, שרשמו הישג בבחירות. עם זאת, אפשרות זו נתקלת בהסתייגויות מצד חלק מבעלי בריתו, ובראשם נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שהביעו התנגדות להקמת ממשלה הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות.

בנוסף, קיימות מחלוקות סביב חוק הגיוס, בעיקר מול המפלגות החרדיות, הדורשות הסדרים מיוחדים לפטור תלמידי ישיבות משירות צבאי.